המיתולוגיה של מזל טלה
ארס בנם של זאוס והרה דמה בתאורו המיתולוגי לאימו. הוא יורש מימנה יצר סכסכנות ונטייה למריבות. הוא תקפן ואוהב אלימות לשם אלימות. מוצאו מתרקיה (מרחב המצוי בין יון בולגריה ותורכיה). בעת העתיקה היו במקום זה שבטים ברברים , אלימים וידועים באכזריותם ובכישורי הלוחמה התוקפניים שלהם. בתקופה הרומית נמנו הגלדיאטורים המפורסמים ביותר (ד"ר מרטין רודן , פנתיאון האלים האולימפים, 1982) על בני השבטים התרקים. מרס הוא שמו הרומי של ארס שהיה ברומי אחד האלים החשובים ביותר. למרות שביוונית המילה ארס קיבלה משמעות זהה למשמעות המילה פולמוס (מלחמה) מסתבר שארס הצטיין יותר במשימות אהבה מאשר במלחמותיו…
ארס ואפרודיטה נתפסים מתעלסים לכודים ברשת המוצגת לפני האלים האולימפים…זוהי המחשת עיקרון הקוטביות האסטרולוגי במבנה ההפכים המשלימים של המזלות טלה ומאזניים. ארס-מרס הטלאי יחד עם אפרודיטה –ונוס המאזניימית מייצגים את התוקפנות והאירוטיות שני האינסטינקטים הבסיסיים הנפגשים כאן בשיחרור מעצורים. עם הזמן הפכה דמותו של ארס לאל יפה תואר המסמל גבריות , עוז ופקחות. ביטוי אחר של מרס ומזל טלה מוצג באל הגרמאני ווטאן. ווטאן הוא רוח טבע אלמנטרית, שייך לרובד קמאי עמוק ולא רציונאלי , אינסטנקטיבי ,אינטואיטיבי. קיימים בו אלימות, שיכרון , פראות ואקסטזה. הוא מנער מטלטל באנרגיה חסרת רסן, תנועה סוערת ללא התחשבות, חופשי, מנותק , שובר חוק ונעדר כל התחייבות. סוער, שובר ללא התחשבות. יותר מכך, ווטאן לא מזדקן , במיתולוגיה הגרמנית הוא לא אל של ציבילזציה אלא חווית טבע כוחנית. מצוי תדיר בתנועה, צייד.
ילד וחיוניות ילידים , אוריינטליזם וריקוד
הטלה חיי בהרמוניה עם הטבע משוחרר מעכבות וממעצורים של דת ותרבות, מוסר וציביליזציה. הטלה יכול להיות בדואי במדבר , רובינזון קרוזו או אינדיאני גאה, אולי הכושי המתנגד לקולוניאליסט בספרו של פרנץ פאנון ("עור שחור מסיכות לבנות", 1952). הטלה האסטרולוגי הוא יצור קמאי, שבטי ראשוני בעל אינסטיקטים של הישרדות , ספונטני ושם דגש על מימד ההווה של כאן ועכשוו. החיות המתקשרות אליו הם זאב ונץ. מאטיס אמר פעם שהאמן צריך להסתכל על העולם כמו ילד אחרת תאבד המקוריות. הצייר ואסילי קנדינסקי סבר שילד מבטא עולם פנימי בצורה ישירה ועוצמתית ללא המסננת הנורמטיבית של הבוגר.
ייצוג יפה של הטלה בספרות התרחש ב-6 לאפריל 1943 (כנראה לא במקרה) עם הופעתו של הנסיך הקטן של אנטואן דה סנט אכזיפרי. הספר הריי פונה לילד שבכולנו. תיקון המנוע של המטוס במדבר במפגש בין הילד לטייס הוא סימלי למציאת הילד הפנימי החבוי בכל אחד מאיתנו. (טלה אגב קשור לטכניות מכונות ומנועים). הנסיך הקטן הוא יצירת מחאה טלאית כנגד העולם הגדיי הכבד, המדחיק של המבוגרים. המחאה היא ע"י הדגשת הקסם של הספונטניות וחוסר העכבות , או בשפתו של אכזיפרי " הדברים הסמויים מן העין". הנסיך הקטן עובר מכוכב לכוכב והמסר הטלאי שלו הוא המרת השכלתנות בדימיון יוצר ( יצר=יצירה). כך קורה גם בהושטת היד של הילד לאי.טי הגווע בסרטו המפורסם של סטיבן ספילברג (אי.טי 1982). השוטרים החוקרים והמדענים לא מצליחים לרפאו גם אחרי אינספור בדיקות ושימוש במכשור מתוחכם. אי.טי מבריא ומתאושש בגלל אהבתו של הילד שמחזירה לו את החיוניות וליבו חוזר לפעום.
הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו ביטא תפיסה טלאית במונח " הפרא האציל"(1754) שהופיע בכתביו ושם טען כי הילד בעצם קרוב לטבע. בסיפרו "אמיל" (1762) הוא המליץ לפני הילדים לקרוא את "רובינזון קרוזו" כדי ללמוד איך להשתלב בטבע ובחברה הטבעית . מרק טווין כנראה חש דומה כשכתב את הקלברי פין בזמן שהאק עוזר לכושי ג'ים לברוח במורד המיסיסיפי תוך שלילת הנורמות הלבנות של אמריקה בשיעבוד השחורים בדמותה של הגב ווטסון הלבנה.
בילבי היא דמות טלאית מבהקת בעלת הפנים המנומשות והשיער הג'נג'י . מרדנית, אינה נשמעת למבוגרים בסיפרה של לידגרן (1945) היא בוטה וגלויה עצמאית והרפתקנית ומשדרת חופש ומרחב של שיחרור ילד טלאי. המתנער מכבלים ומגבלות. מזל טלה מקבל ביטוי ספרותי וקולנועי בספרו של ג'יימס פנימור קופר המתאר אינדיאני אציל נפש אותו " אחרון המוהיקנים" בדמותו של הוקאי ( השחקן דניאל די לואיס) הלוקח חלק במלחמה בין האנגלים לצרפתים באמריקה של מחצית המאה ה-18. הוגים כאדוארד סעיד ( אוריינטליזם 1978), פרנץ פאנון ( עור שחור מסיכות לבנות, 1952) וגוזף קונרד (לב האפלה 1899) עוסקים ברעיון הטלאי כשסעיד מחדד את המתח הקוטבי של הטלה-מאזניים של 'התרבות' המאזניימית אל מול 'האחר' האסלאם והמזרח והתרבות הערבית כולה. סעיד סבור שהמאזנים המערבי המציא את המזרח כדי להנציח את הקולוניאליזם. המאזניים המערבי זקוק לטלה האוריינטלי , הנייטיבס. הפרימטיבי, השחור האוריינטלי… כדי להישאר ' מנומס '..'תרבותי' סוג של דיאלקטיקה בין לובש הגלביה היושב על שרפרף מעשן נרגילה ומשחק שש בש בשוק במרקש לבין הגבירה הלונדונית המאזניימית בדרכה לאירוח מנומס של שעת התה. מוסר ויקטוריאני אל מול העירום השחור. פראנץ פאנון הפסיכיאטר השחור ממרטיניק מקצין את המתח הקוטבי של הטלה-מאזניים בטענתו שהשפעת הקולניאליזם הלבן על האדם השחור כה עזה ומטלטלת , עד שבסופו של דבר הכושי הורג את הלבן ובכך מנסה להיפטר מהלבן שחילחל לתוכו… הטלה חזר לזהותו המקורית המאזניים חוסל בחוץ ובפנים. קונרד סבור שברוטאלי הוא הלבן המנצל את השחור , אותו סוחר שנהב קורץ במסעו במורד נהר הקונגו האימפריליסט המדכא את השחור. כך בודאי חשבו המאו מאו כשנלחמו נגד האנגלים . אירופה המאזניימית אליבא דקונרד היא כאן הברוטאלית. הנחת היסוד כאן היא נחיתות טלאית אל מול עליונות מאזניימית במתח קוטבי המובנה בגלגל המזלות כדגם ארכיטיפי של נפש האדם ( הן ברמת הפרט והן במימד הקבוצה).
קפטן קוק ומלחיו בודאי נמשכו אל הילדות הטלאיות החשופות והאקזוטיות כשנתקבלו על-ידיהן בהוואי במחולות וריקודים . כשקוק נרצח , איבד " הפרא האציל" ( כביטויו של הפילוסוף רוסו ) הטלאי את קסמו וגם היפיפיות כנראה נראו פחות מושכות למרות החזה החשוף ועטור הפרחים. מאחר והאסטרולוגיה קושרת בין גוף ונפש ללא הפרדה ומזל טלה מיוצג גופנית בראש . לכאן מתקשר מוטיב הקירקוף האינדיאני , סימן הניצחון על האדם הלבן. האינדיאני לא שמע אולי על דקרט (בן מזל טלה…) אך בקירקוף אולי רוצה להדגיש את חשיבות הגוף לא פחות מהראש שניתן להחסיר מימנו… הילידים ובני השבטים מסמנים את עצמם בהדגשה פיזית צריבות וסימני גוף , חריטות בפנים וטכסי מילה אכזריים המתקשרים לעוצמה הזכרית של מרס ולמיניות הפאלית . טלה הוא מזל הריקוד המתקשר אצל השבטים למשיכה מינית וחיזור זוגי מאזניימי קוטבי. אך ישנם גם ריקודי מלחמה. בגלל הקשר הפיזי של הטלה לראש בעיסקת חבילה חוברים גם הקסדה והכובעים . זו כנראה הסיבה שאלטון ג'ון ( בן המזל 25.3.1947) מאפשר לבחורה המתפשטת בשירו המפורסם להשאיר את הכובע על הראש.. גם שרה ג'סיקה פרקר (25.3.1965) בת מזל טלה מסקס והעיר ידועה כאוהבת כובעים.
גבריות ותוקפנות, מלחמה, ספורט וניצחון.
האתולוג האוסטרי קונרד לורנץ (1903-1989) מדגיש את הנטיה הטלאית (בשפתינו) האינסטנקטיבית שבאדם לתוקפנות הקיימת הן ברמת הפרט וגם ברמת הקבוצה. במבט אסטרולוגי ובכפוף לעיקרון הקוטביות וההפכים המשלימים המקופל עמוק במבנה גלגל המזלות התוקפנות מקפלת בתוכה משאלת השתייכות הנובעת מהמזל המפצה הקוטבי, ומשלים במתח ניגודים המאזניים, מזל המייצג את הרצון להשתייך. לורנץ טוען שהאדם הוא בעל יצר לחימה קבוצתי והתוקפנות הטלאית משרתת את רמת ההישרדות של האורגניזם והתרבות. מימד הזוגיות המאזניימי מופיע כאן להשלמה קוטבית מפצה בגלל התחרות בטבע על זיווג ונקבות. צבעו של הטלה באסטרולוגיה הוא אדום , צבע הדם , המאמץ והמאבק. האגרסיביות הזכרית היא מנגנון הישרדות טלאי המבטיח המשכיות באמצעות השתלטות על נקבות והולדת צאצאים רבים. פרויד למשל סבר שמיניות ותוקפנות הם שני דחפי היסוד שמהם נובעים כל היתר. ההורמון הזכרי, המיוחד הטוסטוסטרון, תורם לאגרסיה הטלאית. אלימות ומיניות כרוכים בארכיטיפיות הטלאית זה בזה . זכרים יונקים שסורסו מאבדים את תוקפנותם ולא נלחמים יותר. הטוסטוסטרון דוחף לפעולה ופועל כמסלק עצבות ונוגד דיכאון .בתחרויות ספורט אצל המנצחים נמצאו רמות גבוהות של הורמון זה. ( וגם אצל האוהדים של הקבוצה המנצחת). רמתו עולה גם אצל נערים הבאים משכונות מצוקה ופשע. הטלה הטוסטוסטרוני מייצר מעגל של אלימות וסקס . הוא דוחף להסתכנות ולעימות גופני אך גם להשקעות כספיות פזיזות ולהסתבכות בפרשיות מין. הגבר זקוק לעוצמות טלאיות של אנרגיה זכרית טסטוסטרונית כדי להביס יריבים, להתגונן מאיומים ולהפיץ את הגנים. המתח הקוטבי בין הטלה למאזנים מיוצג היסטורית באבירים של ימה"ב שנלחמו זה בזה לעיני הגברות שחיכו למנצח כדי לזכות בחיזוריו, כך נערות תיכון האמריקניות , שחולמות לצאת עם כוכב הספורט או קפטן נבחרת הפוטבול שניצח במשחק האחרון. השרירים אגב יכולים להיות מחלפים בכסף ובמעמד כסממני העוצמה הטלאית . הניצחון בבסיסו הוא רעיון טלאי מרכזי וחשוב . על כך טען פעם מאמן ספורט ידוע באמריקה :" הניצחון הוא לא הדבר הכי חשוב …הוא הדבר היחידי שחשוב"…
הטלה רוצה מקום ראשון בלבד , מקום שני יחשב אצלו להפסד מוחלט. כאן אולי נעוצה העובדה שהמזל מביא את עצמו לשדות ההתרחשות של הצבא והספורט בהם עובדת הנצחון היא חד משמעית. אקט הניצחון הופכת את הטלה לאל , גנרל צבאי או כוכב כדורגל ענק, הערצה וסגידה, אלוהים הופך למוחשי נגיש בשר ודם… ניצחון אם כן הוא סוג של תחליף אלוהות בהתבוננות פסיכולוגית . זהו גם ניצחון על הזמן הקוי היסטורי היות שקורה עם הגול באיצטדיון כרגע… הווה במלא עוצמתו ללא עבר וללא עתיד.. סוג של שחרור מאלוהות היסטורית יהודית נוצרית, האל שבשמיים מיותר כרגע.שיחרור מהאל הוא שיחרור מאשם וטאבואים. טלה הוא מזל משחרר. הוא משחרר מהזמן. כך סוגדים הצעירים ללברון, בקהאם ולמסי. האלים המיתולוגים התגלמו כעת בדמות אדם על הפרקט או הדשא. האלימות של מרס המיתולוגי \אסטרולוגי אינה זרה במגרשי הספורט. זהו אקט מוסרי חדש כי להזיע זה מוסרי…
כשקסיוס קלי הלא הוא המתאגרף מוחמד עלי ניצח בקרב האיגרוף ניצחו איתו כל השחורים באפריקה. האצן מנצח את יריביו למסלול אך מנצח גם את השעון , לנצח את הזמן הוא גם לנצח קצת את האל האורתודוכסי ( בתבנית תודעתית אינו יכול לקבל ביטוי שאיננו זמני קוי והיסטורי).
את החיבור הטלאי בין מלחמה לספורט ראינו בסרטו של הבימאי המפורסם בן מזל טלה (7.4.1939) פרנסיס פורד קופולה ב"אפוקליפסה עכשיו" (1979) השחקן רוברט דובאל בדמותו של קולונל קילגור , החובש לראשו כובע בוקרים שחור עם סמל של גולגולת ושתי חרבות ואוהב את ריח הנפל"ם… כשלידו רועד לנס אלוף קליפורניה בגלישה. "או שנלחמים או שגולשים" מכריז קילגור… בעיצומה של סצינת הדם והאש, ותמרות העשן העולות מהכפר הויאטנמי המותקף. יום אחד תסתיים המלחמה הוא אומר כשעל פניו הבעת תוגה…לאן ילך האדרנלין הטלאי מלחמתי ספורטיבי שכעת מקבל מכסימליזציה של ביטוי ומלווה במוזיקה ממגברים המותקנים במסוקים. להילחם הוא להיות\להישאר צעיר להילחם הוא להיות נגד…להילחם הוא זהות ברורה. כך עשה האדמירל היפני יאממוטו איסירוקו בן מזל טלה (4.4.1884) כשתקף את פרל הרבור בראשית מלחמת העולם השניה. כטלה הוא הריי התחיל…במגרש הספורט המעודדות החטובות מייצגות את הקוטביות המאזניימית של הטלה. בקסרקטינים הצבאיים מתנוססות מעל מיטות הלוחמים תמונות של יפיפיות מאזניימיות של נשים עירומות. גם לג'יימס בונד יש אקדח בידו ויפיפיה תורנית חבוקה בזרועו השניה. אהבה ומלחמה הם עיסקת חבילה אסטרולוגית. את מושג השפנפנה טבע והביא לעולם מו"ל המגזין פלי בוי הלא הוא יו הפנר בן מזל טלה שנולד ב-9 לאפריל 1926. הפנר נשאר צעיר לתמיד היות שגם בגיל 85 הוא מוקף בשפנפנות בנות 20 שגרות באחוזתו.
הטלה ההיסטורי , יוון וספרטה
עידן הטלה ממשך מ-2000 לפה"ס עד לערך שנת האפס. בתקופה זו יוון היתה המעצמה הדומיננטית והעוצמתית. היוונים ביטאו את המימד הפזי לוחמני וספורטיבי של מזל טלה, אך גם את הצד המחשבתי של שכל, לימוד, חשיבה ואינטלקט. מהם באו הפילוסופים החשובים , סוקרטס, אפלטון ואריסטו. היוונים היו ראשונים בהגות הפילוסופית , ובלוגיקה של אריסטו. היונים היו ראשונים טלאית גם ברעיון הדמוקרטיה. עסקת החבילה הארכיטיפית של מזל טלה הופיע על הבמה היוונית במלוא עוצמתה בדמותם של יצרים, מיניות, כוח, מלחמות וספורט. העולם היווני היה טלאי היות שנשלט בידי אלים ולא בידי אלוהים . הטלה היווני, ילדותי משהו, חי ללא אלוהים, כפוף למוירה, הלא הוא הגורל. האלים דומים לבני אנוש: זאוס רודף נשים, ארס אחרי אפרודיטה המפתה. הטלה היווני העלה מהלא מודע הקולקטיבי –ילדותי דמויות עוצמתיות , תחרותיות העוסקות בלחימה ותשוקות ובודאי לא בבית דין של מעלה או בשכר ועונש בצורה היהודית נוצרית. הטלה היוני מוחצן ואכזרי. הדגש על ספורט בא לידי ביטוי בתחרויות ובאצטדיונים האולימפים. אפילו מקור השם "גימנסיה" ביוון פירושו עירום- ביוון התעמלו עירומים . המילה "אתלט" מקורה במילה היוונית העתיקה שמזכירה שמי שנלחם עושה זאת כדי לזכות בפרס. תחרויות הספורט היו בעלות חשיבות עליונה , הנערות הרווקות התחרו בריצה לבושות בטוניקות וחושפות טפח שד ימני, כמו ג'נט ג'קסון במשחק הסופרבול הזכור…
האליאדה מגלמת את אידיאל הגיבור הטלאי המושלם בסיפורים אודות אגממנון, אכילס והקטור.לאורך כל התאור החשיבות היא לכוח ועוצמה תחרות וניצחון. העולם היווני הדגיש את הפיזיות והעירום , ההדגשה הזכרית של הטלה התבטאה לא רק בספורט ומלחמה אלא גם בתפיסת המיניות היוונית , בהדגשה הומוסקסואלית וקיום של יחסי מין עם נערים צעירים . אהבת גברים היתה נורמה טלאית מקובלת , מוסד חברתי שתיפקד כחלק מאתוס אליטיסטי מרסיאלי של חברות לוחמים תחרותית. דמותו של אפולו , הגבר העירום שהתבטאה ב-kouroi, קורה, הגוף, סימלה אהבת נעורים תוך התייחסות לגבורה ומלחמה. הקורה ביטא את אהבת היוונים את גוף הגבר. (בן עמי שרפשטיין "טבעה האוניברסלי של האמנות" 1989) כל דמויות העירום הטלאי היווני מקורם ב"קורוס". במשתה לאפלטון (אותו מפגש שהתקיים בשנת bc 416) הדיון הוא בארוס, באהבה ובתשוקה המינית הנגרמת ממתח הניגודים של טלה ומאזניים. הצידוק המאזניימי הקוטבי הוא שקשה לגבר מאוהב להשליך את חרבו ולהראות תבוסתנות או חולשה לפני אהובו. אייסכילוס מתאר כך את יחסיו של אכילס , הגיבור היווני , עם פטרוקולוס כזוג אוהבים. לפי המשתה .
הלוחם הטלאי מגיע לשיאו בספרטה שבה מגיל צעיר חונך הילד בנוקשות והעמד במבחני סיבולת מאתגרים פיזית ונפשית. " לוחם או לא כלום" היה הלך הרוח הספרטני ספרטה היתה מקום טלאי היות שלא היה בה מקום לתבוסתנות או לחולשה אלא רק להישרדות ועוצמה. בתרמופיליי נלחמו עד למותם 300 ספרטנים בראשות ליאונידס נגד אלפי פרסים מצבאו של כסרקסס. אירוע טלאי זה נחרט כסמל לאומץ לב ונחישות צבאית טלאית קיצונית בהיסטוריה של המערב.
גרמניה של הרייך, הטלה במאה ה-20
את הסממנים של לחימה, בלעדיות ועליונות ניתן לזהות בקריאה הנאצית " דויטשלנד אובר אלס"(גרמניה מעל כולם) להיות הגבוה ביותר יתרחש כשכולם יהיו למטה.. והטקטיקה הצבאית הגרמנית של היטלר והגנרלים שלו כונתה " הבליץ קרייג" שמשמעותה מלחמת בזק . היטלר אימץ את התפיסה של ניטשה אודות האדם העליון המבוטא בחיה הצהובה הנורדית ויקינגית וגיבורו זרתוסטרא. זוהי פילוסופיה שעוגנת במוטיב הרצון לעוצמה לגבי נטשה ותרמה לרעיון עליונות הגזע הארי בטלאיות הגרמנית של מלחמת העולם ה-2. פרופסור שלמה שוהם (ולאהלא גולגתא אושוויץ 1992) מתאר את השתלטות המיתולוגיזציה על פושעי הרייך. האלים אודין, תור ווטאן עלו מהאסגרד, מקום מושבם, במטרה להרוס את העבר ולהקים הווה של עוצמה. היטלר האמין שהוא ביטוי \גילגול של אודין… אחוז שנאה ליהדות תעב את רעיון ברית המילה אותו תפס כסוג של סירוס ופגיעה בפאליות הטלאית והשלמות הפיזית הארית. פגימה בזיקפה, היהדות מסרסת בשם האל. לכן היא חסרת ויטאליות. אודין אל המלחמה שולח את הוולקירות להביא את המתים בקרב לחיי הנצח בגן העדן של הלוחמים הנורדים ב-"ולאהלא". את השבחת הגזע ביצעו בחוות ההרבעה של קציני אס אס ונשים בלונדיניות הכל למטרת רייך בן אלף שנה. הראש הטלאי ( האזור הפיזי של טלה הוא הראש ) מתבטא עד היום בגלוחי הגלגלת הניאו נאצים ובאלימות העירונית אותה מייצגים כנגד הזרים של חבורות צעירים אלה. אצל היטלר אחד הדגשים הטלאים היה פלוגות הנוער, הילד\נער כמוטיב של חיוניות והתחדשות. הטלה הגרמני החליף את ישו בפאוסט ובחר בשטן של גתה. פאוסט וגתה נתנו ביטוי ללא מודע הקולקטיבי הגרמני –טלאי הלא מרוסן ואפשרו חזרה לטבע היצרי פיזי קמאי. הטלה אינו קשור לשטן, אך במקום בו אלוהים (הגדיי בשפה האסטרולוגית) יוצא \ מסולק מהתמונה לשם יכול להכנס השטן. אלוהים מסוכן לטלה כי הופך את האדם לחלש ומסכן, כנוע, מציית… היטלר, גרינג גייבלס והס, החבורה הנאצית "המיוחסת ", אהבו מרוצי מכוניות, קרבות איגרוף ואת המוזיקה של וגנר. תבוסות היו בלתי נסלחות בעיניהם. וגנר שר "לא חשוב עבור מה אנו נלחמים אלא איך אנו נלחמים" ססמת האס-אס היתה "מאבק לשם מאבק" כזכור ווטאן לא מזדקן הוא נשאר צעיר לתמיד היות שנלחם תמיד. " בראשית היה הכוח" , אמר פאוסט והחליף את רעיון " בראשית היתה המילה " בחזון יוחנן. מענינת העובדה שאטו פון ביסמרק הנחשב לאבי האומה הגרמנית (1.4.1815) היה בן מזל טלה.
שני פילוסופים במזל טלה ( הובס ודקארט)
כבר ראינו שלמזל אסטרולוגי יש ביטויים הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה והמערכת . תחולתו של מזל אסטרולוגי פרוסה במרחב אפשרויות גדול ובמישורים שונים. על הייצוגים שהראינו במישור הפסיכולוגי וההיסטורי אולי כדאי להוסיף את הפילוסופים בני המזל וזאת בגלל שהגותם מייצגת את הרעיון הטלאי רק בתחום עולם ההגות והמחשבה. הראשון הוא תומס הובס (15.4.1588) הפילוסוף האנגלי שכתב את הספר המפורסם" הלוויתן" (1651) ובו טען כי מצב הטבע הטלאי הוא בעצם מלחמת הכל בכל . הובס טבע את המונח " אדם לאדם זאב" (חיה המשוייכת באסטרולוגיה לטלה..) כשהוא מכוון לברירה הטבעית המעודדת תוקפנות , אלימות ואגואיזם . זו הסיבה שהאדם זקוק למדינה ולחוקיה שיגנו עליו. הובס היה ספקן לגבי כתבי הקודש כבן טלה וספג ביקורת על "האפיקורסיות" שבו. משנתו בלוייתן יוצאת מנקודת מוצא טלאית של אנוכיות האדם ומלחמת הכל בכל במצב הטבעי . הקוטביות המאזנימית היא האמנה החברתית בה מוסרים בני האדם את הכוח לריבון ליצירת מסגרת של כיבוד הזולת במאזניימי באמצעות משמעת , צדק, סדר וחוק.
פילוסוף חשוב אחר הוא רנה דקארט (31.3.1596) בציור למעלה, שבגיל 22 התנדב לצבא מה שלא מנע מימנו להיות הוגה פילוסופי טלאי מרתק בראשוניותו ועצמאותו האינטלקטואלית. דקרט הוא טלה כי מתחיל הכל מהתחלה ללא קשר לעבר ולא חש חובה כלפי אחרים. "בהגיונות" פרק א הוא כותב " להשליך מימני הלאה את כל הדעות"… ולהתחיל שוב הכול מן היסוד". שיטתו מתחילה במה שקרוי הספק הרדיקלי שמקורו בתודעה העצמית, בראש , ובמשפט המפורסם "אני חושב משמע אני קיים "הידוע בתולדות הפילוסופיה בכינוי " הקוגיטו", החשיבה שלי, של אינדבידואל. זהו אכן ביטוי לעצמאות טלאית מחלטת ומאבק כנגד הפילוסופים האחרים , המאבק הוא טלאי כבר למדנו גם אם הוא רעיוני מחשבתי ולא בחרבות. זהו פילוסוף שמסעו הרעיוני מחשבתי מתחיל בעצמו ולא במשהו \מישהו חיצוני וכל זאת כדי לבנות נקודת משען להגות מסוג חדש. דקרט היה גאה בדרגות הקצונה שלו ואהב מאוד ילדים.
מפורסמים במזל טלה וקצת הוליווד
המבוגרים שביננו זוכרים אולי את הסרט "בוליט" (1968) הבלש פרנק נוהג במרדף מטורף אחרי פושע ברחובות סן פרניסיסקו . הבלש הוא שחקן הקולנוע המפורסם סטיב מקווין בן מזל טלה (24.3.1930) נוהג בפורד מוסטנג המכונית המפורסמת והנמכרת באמריקה של שנות ה-60 במאה הקודמת. מקווין גם קופץ עם האופנוע מעל גדרות מחנה השבויים בסרט "הבריחה הגדולה"(1963) מקוין היה מאצ'ו טלאי –נערי אוהב סיכונים ומהירות המכונית היא טלאית באסטרולוגיה בהקשר הטכני של מזל טלה. טלה מפורסם אחר הוא השחקן הצרפתי ז'אן פול בלמונדו (9.4.1933) שחקן העבר הצרפתי , הוא מצ'ואיסטי בטבעו וכך שיחק את הפרוע והנוכל בסרטי הגנגסטרים הצרפתים בזמנו. טלה אחר מומחה באומנויות לחימה הוא סטיבן סיגל (10.4.1952) ונוסיף עוד טלה לקארטה הלא הוא השחקן ג'קי צאן (6.4.1954) רק גברים? מה פתאום …לוסי לאוולס הלא היא זינה הנסיכה הלוחמת (29.3.1958) היא טליה עוצמתית.
טלאים מפורסמים נוספים הם ואן גוך (30.3.1853) שהיה אכן טלה עקשן רגזן ולוחמני ואמן ענק שצייר את הטבע, השדות ,האיכרים והתום הטבעי של החיים השמיים והכוכבים בלילה. וניסנט חיי בסערה טלאית יצירתית וציוריו הם ביטוי לנפשו הסוערת ולאקטיביזם הטלאי. טלה מענין היה ג'אקומו קזנובה (2.4.1725) שכיבושיו הטלאיים היו מכוונים לנשים . קזנובה היה אגואיסט רדוף בבולמוס הנאות חושניות וחומריות. הוא ראה בפיתוי אשה קרב טלאי המסב ריגוש בלתי פוסק .בכך התלכדו הקטבים של טלה מאזניים לאקט של מלחמה ואהבה.
טלה מעניין הוא מרלון ברנדו (3.4.1924) אינדבידואליסט מרדן שלא שיחק על פי הכללים המקובלים בהוליווד ושיחרר את עצמו מהמוסכמות, היה חתיך הורס בצעירותו לא האמין באלוהים והדגים את ההתפרצות היצרית בסרט " חשמלית ושמה תשוקה" (1957) ו"בטנגו האחרון בפריז "שנחשב לחסר תקדים בעוצמתו האירוטית . את המלחמה הראה בסרט " אפוקליפסה עכשיו"(1978) אותו ביים טלה מפורסם אחר הלא הוא פרנסיס פורד קופולה (7.4.1939). בסרט זה ברנדו הוא הקולונל קורץ המטיל אמה על הילידים בג'ונגל בקמבודיה.פסקול הסרט הוא טלאי במובהק –קולות תיפוף קמאיים וקדומים , כי הריי בכל טלה עמוק פנימה קיים בן שבט פראי ואותנטי.
גדול אמני הרנסנס היה ליאונרדו דה וינצי (15.4.1452) שהיה איש אשכולות בתחומים רבים וגם תכנן טנקים וצוללות ותותחים בהקשר הצבאי של הטלה. הוא גם עסק בפיזיולוגיה ובאנטומיה של הגוף אותו מיפה ותיעד והתמקד בחקר הראש הגולגולת והפנים שהם כאמור מצויים בהקשר הפיזי של מזל טלה.
ואחרון בשחקנים ובודאי לא סופי הוא השחקן ראסל קרואו (7.4.1964) שיחק בסרט גלדיאטור (2000) את הרומי מקסימוס . קרואו הוא טלה מחוספס חובב אופנועים ופעם אף הודה.." אני רוצה להיות מרלון ברנדו"…את האלימות הטלאית אנו רואים בסרטים של הבימאי המפורסם קוונטין טרנטינו (27.3.1963) כדוגמת להרוג את ביל (2004) כלבי אשמורת וספרות זולה. נסיים כאן עם ליידי גאגא (28.3.1986) המציגה אותנטיות טלאית בהופעותיה ושירתה. בראיון טלבזיוני נשאלה הגברת מה סודה? והטליה השיבה " אני משחררת אותם ..שירגשו טוב עם עצמם ולא יתבישו ( הכוונה לקהל כמובן)להיות מי שהם. אותנטיות נאמר לא?
האתר החדש באנגלית : http://www.astrowiz.me
ירון ליבנה הבלוג - מאמרי עומק 