הרלב"ג (1288-1344)
מבט ודגשים על תפיסתו האסטרולוגית של רבי לוי בן גרשון מתוך מיקוד דתי ופילוסופי יהודי.
להתבונן מבעד למשקפיו של הרלב"ג הוא לצאת למסע שמתרחש כשבע מאות שנה לאחור . זהו מסע מרתק בעקבותיו של פילוסוף , רציונאליסט יהודי שחיי בדרום צרפת בעיר אורנ'ז ובאביניון .חשוב לציין שהרלב"ג אינו מיסטיקן אלא אדם רב תחומי הקושר בתורתו פרשנות מקרא , הלכה וידע רחב באסטרונומיה , אסטרולוגיה, מתמטיקה ופילוסופיה .(יתכן שהיה גם רופא ). הרלב"ג מבקר ללא היסוס את הרמב"ם , את אריסטו ואת אבן רושד ( האוטוריטה בה' הידיעה של אותה תקופה ) וזאת מתוך בחינה מדוקדקת וביקורתית של הדברים שאמרו.
החשוב מבחינתנו הוא ההקשר הכוכבי וראיית האסטרולוגיה כמדע ( אצל הערבים הנוצרים והיהודים) ומנקודה זו הוא ממשיך את דרכו אל סוגיית הנבואה וההשגחה . זוהי חשיבה אינטגרטיבית מעניינת ביותר , הקושרת ומאחדת תחומים שונים למבנה מחשבתי משותף שהשפעת הכוכבים היא חלק מהפיזיקה שלו . הרלב"ג עסק גם בתחזיות ( נאמר שניבא את המגפה השחורה (מרץ 1345) ביקר בחריפות את הסילוגיזמים של אריסטו והוא מעוניין להתאים בין דת לפילוסופיה אך בקדימות לפילוסופיה . ספרו הפילוסופי –תיאולוגי הוא " מלחמות השם" .
במאמרו " הצלחה נפשית ואסטרונומיה , מלחמתו של הרלב"ג נגד תלמי" (1988) טוען גדי פרוידנטל שהרלב"ג נוקט ריאליזם אפיסטמולוגי המגיע לביטוי ברור ביותר באסטרונומיה . לגביו הישארות הנפש היא אישית וב"מלחמות השם" א, י"א הוא קושר בין אישיותו של האדם לבין רכישת המשכלות באמצעות השכל שיש בתוכו צורות משכלות אותם משיג האדם בחייו. צורות הן מטבען בלתי נפסדות , הן נצחיות , לכן השכל הקונה אותן הוא נצחי . בניגוד למיסטיקה מאחר ולא כל אדם עושה זאת , הישארות הנפש המושכלת היא אישית . הרלב"ג אינו מאמין בגלגול נשמות ( זו הקיימת בסוגי ניתוח קארמתי של מפה אסטרולוגית ) אלא בהישארות נפש שכלית , לכן מייחס לידיעה ערך עליון . על פי הרלב"ג הכוכב הוא מכשירו החומרי של השכל . ההשגחה בעולם הקיים היא בעצם המשך הבריאה (מדגיש פרוידנטל ) בה העניק אלוהים לכוכבים כוחות שבאמצעותם הם משפיעים על ארבעת היסודות . לבעלי התבונה הנפרדים , מניעי הכוכבים , ניתנה היכולת לטבוע צורות בעולם התת ירחי , ומרגע שהיו קיימים גרמי השמיים והשכלים ( מהמילה שכל, תבונה) המשך הבריאה נעשה מעצמו על פי אותה חוקיות פיזיקלית השולטת בעולמנו מאז ועד היום , חוקיות שהיא ההשגחה האלוהית . הרלב"ג קורה לשכל הפועל שהוא בעצם התכנית השלמה שעל פיה מתנהל העולם , " נימוס כל הנמצאות". כל הפעולות של הפלנטות וכל התופעות התת ירחיות ידועות רק למה שקרוי , רלב"גית , "השכל הפועל" . בניגוד להוגים אחרים סבור הרלב"ג שהשכל הוא סוג של סינתזה בין הדברים . כל משכל ( הכוונה לידע) שרוכש האדם מקרב אותו להעשרת השכל הפועל .בפרושו של הרלב"ג לשיר השירים הוא מביע את הרעיון בבהירות : " ההצלחה התכליתית לאדם היא כשישכיל וידע הש"י (השם יתברך) ….וכשיתבונן בענייני הנמצאות וסדרם וישרם ואופן חכמת ה' בשומו אותם ועל מה שהם עליו , שהוא נימוס הנמצאות וסדרם וישרם…"
תפיסתו של הרלב"ג קובעת היררכיה ברורה בה לתבונות הנפרדות יש מעמד אונטולוגי גבוה ביותר . זהו טבעו של המחקר המדעי ובכך הוא מקבל את תפיסתו של אבן רושד שאומרת שההיררכיה של הצורות בנויה כאשר בבסיסה מתקיימים ארבעת היסודות ומעליהן הצורות "הצמחיות" , אז בא תורן של "המרגישות" וגבוה יותר של "הדמיוניות" , ומעל כל אלה נמצאות " המשכלות –העיוניות " , שהן צורות הגרמים השמימיים , כלומר התבונות הנפרדות . המדע אשר עניינו חקר הגופים השמימיים , שהן צורת המשכלות המכובדת ביותר , הוא האסטרונומיה . הגרם השמימי – הפלנטה הוא הנכבד ביותר שבכל הגשמים ( הגופים השמימיים הארציים ) הטבעיים , והצורה המניעה אותו היא היותר נכבדה שבכל הצורות הטבעיות ( מלחמות השם ה, א, ב, 1-2).
חובה להדגיש שחשיבות המחקר האסטרונומי נובעת מהעובדה שבאמצעות הכוכבים האל משגיח על העולם . התבוננות בשמיים מאפשרת להכיר בחכמה וסדר אלוהי ששולטים בעולם התת-ירחי.
ממעמדם כבעלי עדיפות עליונה וגבוהה יותר מציגים הכוכבים מנקודת מבט רלב"גית של שמירה על סדר ויושר בעולם הטבעי , כלומר בהשגחה . אצל הרלב"ג יש אם כן , קשר ישיר בין הפילוסופיה לבין עיסוקו באסטרונומיה , דהיינו השגת המשכלות מן הדרג הגבוה כדי להבין את סוד הבריאה וההשגחה , את הנימוס ( סדר ותכנית ) שעל פיו מתנהל העולם . מטרת המחקר הרלב"גי באסטרונומיה של מלחמות השם היא השגת השגחה אלוהית .ראוי להדגיש כי בימי הביניים הרלב"ג הוא היחידי המאחד באישיותו את תפקיד האסטרונום עם תפקיד הפילוסוף . אחדות זו תופיע רק מאוחר יותר אצל קופרניקוס וקפלר ( במאה ה-16 סבר האסטרונום הגרמני כי כוכבי הלכת מחוננים ביכולת תפיסה ונוהגים במודע לפי חוקי תנועה שהם מבינים ב" נפשותיהם" ) , והגיע לשיאה בסינתיזה של ניוטון . הרלב"ג חותר להכרת האל דרך פעולותיו בלבד וזהו , בעצם המניע התיאולוגי העמוק העומד ביסוד גישתו האמפירית המובהקת.
פרופסור שרה קליין ברסלבי כותבת במאמרה על הרלב"ג (" דטרמיניזם וחופש בחירה וידיעה מראש במשנת הרלב"ג" בכתב העת לפילוסופיה יהודית , בר אילן 1989) שעצם מציאותה של הבחירה מעוגנת בשכל וניתנה לאדם כדי להשגיח עליו . הבחירה היא חלק ממערכת השגחה אלוהית , אבל הצפייה מראש של עתידות כמעט אינה חלה על עניינים עתידיים הכרחיים אלא כמעט תמיד על עניינים עתידיים אפשריים . הרלב"ג מביא לדעתנו , טעון אסטרולוגי צורני בהשתמשו במונחים " מסודרים ומוגבלים " ( הכוכבים מציגים סוג של סדר והגבלה , מן גבולות גזרה מובחנים וברורים ). ישנו כאן מימד דטרמיניסטי-אסטרולוגי שהריי מחשבות האדם , הנקבעות על ידי מערך הכוכבים , הן " מגבלות ומסודרות" מעצם הסדר הכוכבי . הרלב"ג הוא אינדטרמיניסט בעיקרון אבל למעשה מודה לדעת ברסלבי בקיום סדר סמוי דטרמיניסטי .
ובכל זאת , הבחירה שיש לאדם בגלל היותו בעל שכל היא נגזרת של השגחה אלוהית . בלשון פילוסופית הדברים האפשריים אינם ניתנים כך על פי הרלב"ג , לידיעה מראש אחרת היו הופכים דברים או מאורעות להכרחיים. רק ההכרחי יכול להיות ידוע מראש . נפשט את הרעיון : המימד ההכרחי הוא רק מה שמסודר ומוגבל ( לשון רלב"ג) כתוצאת מתנועת הכוכבים שהיא אכן מסודרת באופן שיטתי וקבוע אך מציבה דפוסים וצורות אליהם יכול האדם "לצקת" תוכן בחירתי המתאים למסגרת הנתונה מראש . סוג של התאמה בין תוכן לצורה .
הכוכבים והמזלות מייצגים צורות , תבניות ודפוסים בעלי סדר ושיטה מתמטיים גאומטרים בתנועה הסדורה השמיימית . האירוע המתרחש הוא התוכן התלוי בהתאמה לצורה אחרת לא יתרחש . בנוסח " הכל צפוי אך הרשות נתונה". לשון אחר בכיוון התאולוגי , האל יודע את הכול היות והוא סיבת הכול , אך השכלים מתחתיו אינם יודעים את כלל המציאות אלא רק חלק מימנה מעצם היותם רק כלים בידו של האל.
אנו אם כן סבורים שהרלב"ג הוא האסטרולוג " האמיתי" היות שהמימד האסטרולוגי מצוי אצלו תמיד בהקשר הרחב והכולל של תמונת העולם ( זו המשלבת וקושרת פילוסופיה , תיאולוגיה ומדע )
וללא רב מימדיות זו תתפוגג התמונה הכוכבים לרסיסים חסרי הקשר ופשר .
למלחמות השם ישנה מהדורה בעברית : ב. גולדשטיין .
האתר האסטרולוגי-נומרלוגי החדש שלי באנגלית : http://www.astrowiz.me
ירון ליבנה הבלוג - מאמרי עומק 