מזל מאזניים 23.9-22.10

מיתולוגיה

במיתולוגיה הייתה אפרודיטה פנדמוס ( שייכת לכל העם). היה לה מקדש גדול בעיר תביי. באתונה ובארגוס נקרא המקדש של אפרודיטה " אורניה" כלומר השמיימית. אפרודיטה אחראית על כל סוגי האהבה ולכן כוחה רב ביותר ( רודן 1982). מצד אחד היא נחמדה, מגינה על מוסד הנישואים ותורמת להבנה בין אישה וגבר. מצד שני היא מעוררת התפרצויות יצרים, הורסת חיי נישואים, מביאה לידי טירוף את קורבנותיה ואף דוחפת אותם לפשיעה . לאפרודיטה יש בת מארס ושמה הרמוניה . אפרודיטה היא מגינתן המיוחדת של הזונות , בקורינתוס , עיר הנמל , זכו היצאניות במעמד של כוהנות אפרודיטה. בספרטה כיבדו את אפרודיטה כנושאת נשק  ובתסליה היה נפוץ פולחן אפרודיטה  " אנוסיה" דהיינו אפרודיטה הלא קדושה , המחוללת . רבים מן החוקרים סבורים שיש קשר בין אפרודיטה לאלה האשורית פניקית עשתורת , ובין האלה האורית בבלית  עישתר. ויזואלית אפרודיטה מתוארת בדרך כלל כשהיא עירומה או חצי עירומה , כשהחן האירוטי שלה בולט ומייחד אותה. בטבע היא מקושרת לוורדים ולעץ ההדס, לפרג ולרימון היא קשורה גם לברבורים וליונים.

afrodite-1

אפרודיטה היא ביתם של זאוס ודיונה. היא נולדה מאבריי המין החתוכים של אורנוס שסורס בידי בנו קרונוס בפקודתה של גאיה אשתו. מספרים שנולדה מקצף גלי הים כסמל לבת אלים . מהאהבה בינה לבין גיבור טרויאני בשם אנכיזס נולד הגיבור איניאס, אבי אביהם של הרומאים. וירגיליוס טען שאיניאס השתקע באיטליה ושאחד מצאצאיו , רמולוס , ייסד את רומי . לכן ראו הרומאים באפרודיטה –ונוס את אם אומתם ומעמדה אצלם היה מכובד ביותר. היא אהבה עלמים יפים ואסור היה להם לסרב לה, אחרת היו נענשים קשות. לא חסרו גם גיבורות טרגיות כמו מדאה והלנה שהיו קורבנות תככיה של אפרודיטה .

love-with-cupid-sniper לאפרודיטה נולדו שני  ילדים ידועים: הרמפרודיטוס וארוס (קופידו). הרמפרודיטוס נולד מזיווגם של הרמס ואפרודיטה. ארוס-אמור-קופידון  הוא המלווה הנאמן של אלת האהבה והוא בנה החשוב והאהוב ביותר . הוא השליח של אמו , מכונף ומפזר אהבה בין בני תמותה באמצעות קשת וחיצים. כך בזכות ארוס , חשים בני האדם המאוהבים את הטעם של אפרודיטה , את טעמה של האהבה. אפרודיטה היא המהות ואילו ארוס הוא המתווך. במשתה של אפלטון מתואר ארוס ככוח המקשר בין האלוהי לאנושי .

יופי ואופנה

תעשיות היופי בעולם מגלגלות מיליארדי דולרים. מאחורי ההון מיוצרים דימויי היופי המופצים כאופיום להמוני נשים  ברחבי תבל. העוסקים\ות בייצורו בוודאי יאמרו שהיופי מוביל את הנשים אל הקוטביות של מזל מאזניים, אל מזל טלה, אל הגברים . אלה האחרונים , אולי היו רוצים שהנשים תהיינה מחוץ למוקדי הכוח . הקפיטליזם , טוענת ננסי אטקוף ( "הישרדותם של היפים ביותר ", 1999) , ושלטון הגברים הטלאי משתמש בלשוננו הכוכבית , במאזניימיות בכדי להגדיר את היופי למען צריכה תרבותית.

nancy כך תולים את דימויי היופי בכל מקום על מנת לעורר קינאה , תאווה וחמדנות שמשרתים את הרווח הכספי . חברות האופנה יוצרות ניתוק בין חוש היופי שלנו לצווי האופנה שכלל לא זהים לו. זהו בלשנו של הפילוסוף המפורסם סארטר " האחר הכוללני" המבט של הזולת , האופן בו אנו סבורים שהזולת מסתכל ותופס אותנו , האופן המאזניימי בו אנו מגדירים את עצמנו במבט הזולת . כובע ראפרים בעל מצחייה שנחבש במהופך משייך אותנו לכיוון חברתי , בגד הוא השתייכות מאזניימית בעלת משמעויות וכיוון של זהות חברתית  בגד הוא הצהרה לאן אני משתייך. בשוק הזיווגים יש ערך ללבוש יקר , אך גם משמעות ערכו של הבגד היקר פוחתת אחרי שהמטרה המינית הושגה. האופנה  המאזניימית היא תחרות חברתית ומאפשרת לטלה הקוטבי את הדיאלקטיקה והופעת  מימד \עיקרון ההפכים המשלימים המובנה מעצם צורתו המעגלית של גלגל המזלות . כך עושות הנוצות הצבעוניות אצל הציפורים , או רעמת השיער אצל יונקים מסוימים , וזנב ארוך במיוחד אצל הטווס.  כישלון אופנתי הוא לא רק כישלון אסתטי אלא כישלון חברתי , התודעה האנושית  מוליכה את האסתטיקה לשלבים נוספים , זהו כישלון בהשתייכות  סוג של  העדר חיבור לקבוצה, למוסר , לזמן הנכון אפילו  עד כדי ביטול של אישוש המציאות האוביקטיבית ( אם כולם בקבוצה הם כנראה צודקים ..) בהעדר הלבוש "הלא  נכון" נחסמת ההשתייכות (זו הפשוטה יותר ללא מילים או תוכן , המיידית)  אני לא מקבל מקום בקבוצה… לצו האופנה יש בעומק התודעה זרם והשלכות כבדות משקל במתח ובזרימה הדו סיטרית במקוטבת במזלות מאזניים וטלה . אסור לנו אם כן לפגר אחר צו השעה האופנתי .

e-fashion_

הדוגמנית  הידוען  והלוגו ( על פרופורציות וסמטריות )

טומי הילפיגר אמר פעם " אנני יכול למכור חולצה ללא לוגו " . ארנקים, בשמים ושאר מוצרי קוסמטיקה  הם בעלי משמעות לרוכש אותם . הקנייה מביאה תחושת השתייכות , הבושם הופך אותך לזמן קצר לעשיר , הפריט מקרב אותנו לסטטוס גבוה , תוית המעצב הופכת סמל אצולה. אופנה חדשה מוצגת בטלוויזיה ובאתרי האינטרנט . צילומי הסלפי ברשתות החברתיות מגבירים את המימד. את העוצמה האסתטית של מזל מאזנים רואים בערוץ  E  כשמנחת התכנית עומדת בכניסה אל עולם הטקס ( בפרס האקדמיה לקולנוע אמריקאי ) ולא שואלת על הסרט ( התעלמות מתוכן …) אלא מכוונת לצורה.. לחלון הראווה ולכן מראיינת אותם אודות הבגדים שלבשו. המעצבים מבינים את פוטנציאל הרווח שיפיקו בזכות העובדה שהידוענית \ן ילבשו את בגדיהם וממהרים לספק להם את הללו . הציבור יראה את המראה העדכני של תהילה ועושר . אפרודיטה אורנייה, הלא היא אפרודיטה השמיימית  מקבל כעת ביטוי ארצי פיזי מוחשי לכל המביטים.

model-girl

הדוגמנית ייצוגה הארצי-שמיימי של אפרודיטה\ונוס נעה בזרם הדוגמניות על המסלול . זהו מסלול בעל מתמטיקה , פרופורציות  וסמטריות מאוד ברורות , מסכמות אפילו נוקשות בודאי ניחשתם…90-60-90  (לחובביי הנומרלוגיה חיבור השלשה ייתן 24=6 המספר המיסטי של ונוס …) הן מביאות את הנוסחת המספרים  השמיימית  ( לפחות במבט אפלטוני ) לביטוי ארצי קונקרטי …רק לכאורה ורק לרגע… הרגעיות תשאיר את המימד שמיימי ברגע סיום התצוגה. אנו יכולים כמובן להסתכל ולהביט אך לא לגעת . גוף הדוגמנית המאזניימית הוא יצירת אמנות , אמנם זהו גוף אנושי אך ביחודיותו בקרב רוב הנשים המתבוננות הוא מורם  לדרגה שמיימית ייחודית, בלעדית , זאת מהסיבה שאין הרבה נשים כאלה. הדוגמנית אדישה , נטול מבע ובלתי מושגת. היא מצויה במישור מאזניימי סטרילי של גזע עליון , היא מגרה ונחשקת  אידאה שמיימית של אפרודיטה . תכליתה ללבוש בגדים ולהראות את הבלתי אפשרי , את מושלמות האידאה האפלטונית של היופי , פרופורציות ואסתטיקה. את הקשר בין שמיים לארץ. התגלמות הארכיטיפוס האסטרולוגי בטהרתו.

vogue

בשנות ה-90 של המאה הקודמת היינו עדים לעליית התופעה של דוגמנית העל . זו עוגנת במתח הקוטבי של מאזנים-טלה ובזרימה הדו-סיטרית בינהם. כאשר המגזין  "ווג"  הציג את לינדה אוונגליסטה, כריסטי טרלינגטון , סינדי קרופורד ונעמי קמפבל  על עמודי השער והגדיר אותן כדוגמניות מובילות בעולם . עכשו זה לא רק היופי שמדבר , מצטרפת כאן הקוטביות של הטלה המגיבה בפיצוי מעגלי מיסטי ליופי המאזניימי – להיות ראשון, להוביל להנהיג . אידאת היופי המאזניימית קונה לה אכסנייה נצחית בדוגמניות המובילות  המעניקות סטטוס לקולקציה , הנוכחות שלהן על המסלול מעידה על כך שלמעצב יש די כסף והשפעה כדי לשכור את שירותיהן . דוגמנות היא שוק מאזניימי-טלאי , ליופי יש פרק זמן קצר , הוא רגעי , זמני , קצוב וכפוף לשעון בלאיי הגוף האנושי. בשוק זה לצמרת מגיעים מעט מאוד אנשים. בשוק זה המנצח לוקח הכל .

הדוגמנית משקפת את " האחר הכוללני הסארטריאני"  בהליכתה האוורירית על המסלול הופכת את הצופה " לקרבן האופנה" . האדם שערכו העצמי ודימויו הפנימי , זהותו  והגדרתו נובעים מהמותגים שהוא לובש . מרוקן כעת מאישיותו העצמאית נטולת המותג , הוא הופך למה שבודלייר כינה " הזיגוג המשעשע" שובה הלב ומעורר התאבון של העוגה האלוהית . אכן זיגוג ולא העוגה עצמה.  העדפות הרוב הופכות לתבנית המצמצמת את מרחב העדפותינו האישיות האותנטיות האינטימיות . חלון הראווה גובר , צורה מחליפה תוכן . זוהי נטיה אנושית עמוקה לא רק בניו יורק או פריז , זה קורה גם אצל הבושמנים במדבר קלהרי באפריקה . בנות השבט ממשיכות למרוח שמן  חיות על עורן להוספת לחות אפילו בעתות רעב . כך נוציא יותר כסף על יופי מאשר על חינוך זוהי העוצמה של מזל מאזניים, היא ויזואלית רואים אותה . אך בואו נתקדם עוד שלב בסולם המאזניימי וונוסי של האסטרולוגיה . האופנה, הדוגמנית, הידוען, המותג והבגד היקר עוזרים לנו במשהו , הם משחררים אותנו בעוצמת הרגע וההווה של התצוגה והמסלול מעומק לבטי הנפש והעומס הנפשי שבנו כבני אדם. השאלות הפילוסופיות העמוקות אודות עצמינו והחיים לרגע נמוגות בסינוור היופי והאסתטיקה של הפרופורציות המושלמות . כך הדוגמנית מעלימה לנו את סרח העודף המכביד של הנפש אין לו כרגע לא מקום ולא ביטוי מנגנון ההכחשה הויזואלי עוצמתי כנראה בגלל מבנה המוח האנושי בו מרכז הראייה גדול יותר מאזורים אחרים..נסתכל ונשתחרר, עכשו נקנה וגם נזכה להשתייך  במשבצת הנכונה . תא המדידה יעשה ( רק למספר דקות) מה ששעות אצל הפסיכולוג לא בטוח שיעשו . קורים לזה דימוי עצמי. יוקרה יופי וסטטוס יגרשו את הירהורי וחיבוטי הנפש המבלבלים . מאזניים אם כן הוא גם מזל משחרר מעולם תוכן פנימי למציאות המוחצנת שיש לה מגבר כמו אמצעי תקשורת ורשתות חברתיות . סוג של הלם אסתטי מחד וסם משכיח מאידך . הדוגמנית המקפלת אם כן כרגע את שיאו של זמן ההווה על יופיו האסתטי ומשחרר אכן משחררת רק לרגע מהזמן הכרונולוגי עצמו , אותו זמן מכביד נפשית פוגם בחיצוניות סופג מכת קארטה טלאית לרגע אינו קיים . מאזניים  אם כן בסדר התודעה האנושית הוא גם ניצחון על מימד הזמן  גם אם רק לרגע קט זה בכל זאת מורפיום נהדר נגד כאב . הטלה עושה זאת ברגע הבקעת השער בכדורגל …הדוגמנית עושה אותו דבר רק ללא שרירים . הדוגמנית תזדקן , בטח זה יקרה , על המסלול  בשנה הבאה תבוא ונוס החדשה . הדוגמנית היא זמנית , ונוס-אפרודיטה היא נצחית מעולם האידאות של אפלטון . לעולם ההווה האסתטי משתייכים מאזניימית הניתוחים האסתטיים , מועדוניי הספא והכושר הקוטביים של הטלה , הרמת החזה, הסילקון .

veniceתומאס מאן  כתב בספרו " מוות בוונציה" שהיופי הוא נקודת מפגש , מסלול כיסופים של הרוח כלפי הגוף. המלומד היווני קריספוס גרס שהיופי אינו נובע מהאלמנטים אלא מהפרופורציה וההרמוניה של החלקים . פרופורציה והרמוניה הן מילות המפתח של מזל מאזניים . יופי הוא גם עיניין זמני תקופתי : פעם היו הנשים המלאות של רנואר אידיאל היופי ( אצל הגבר המוסלמי זה נשאר עד היום ועל אשה מלאה ישלם יותר מוהר …)  עם חזה שופע וכבדות משקל. אח"כ הופיע טוויגי הרזה והשטוחה כאידיאל מאזנימי.

אהבה ומלחמה

כבר עמדנו על החיבור המיתולוגי בין ונוס למרס , בין יופיה של אפרודיטה המאזניימית לאלימות ותחרותיות של טלה ושליטו מרס. האלילה המאזניימית כונתה בכינוי הטלאי  "פין אפ" שמשמעו לנעוץ גבוה (זאת היות שתמונותיהן של נערות הזוהר הוצמדו לקירות בנעצים).

שחקניות הוליוודיות , אותן נערות זוהר שופעות חמוקיים וגזרה הפורצת מתוך שמלת ערב צמודה , היו החלום הגברי הטלאי של הלא מושגות , מושא חלומותיהם של החיילים ששירתו מעבר לים , הרחק מהבית . היפיפיה  הונוסית שימשה כתזכורת למטרה שבגללה הם נלחמים . כך עושה הטלה שימוש ביופי המאזניימי-נשי כדי לעודד ולעורר מוטיבציה אצל החיילים. הרגליים של מרלן דיטריך " העלו את המוראל בצבאנו " כך הכריז אדמירל אמריקני בפני חייליו.

rita-hayworth-1

על פי השמועה , תמונתה של ריטה היוורת', המאזניימית המפורסמת של ימי מלחמת העולם השניה (17.10.1918)  הודבקה על פצצת האטום שהוטלה על הירושימה . תמונות של חתיכות רווחות עד היום במגורי הלוחמים בבסיסי הצבא . הקוטביות המאזניימית –טלאית  הופיע בימי מלחמת ויאטנאם . הדלתא של המקונג האדימה מדם  כאשר בצד השני של האוקינוס חצי מיליון צעירים השתתפו בפסטיבל וודסטוק , הם אמרו " עשו אהבה ולא מלחמה "  בקיי סאן  המפציצים והמסוקים ירקו להבות  והטילו נאפלם על הג'ונגל , החיילים לא עושים אהבה , הם פורקים את האנרגיה הזכרית טלאית אצל הזונות בסייגון במרוצת אפטר חפוז.

apocalypse-now46

בוודסטוק עשו אהבה  בסייגון  עשו מלחמה . שלושת ימיי הכייף היצירתי מוזיקלי הרטובים של וודסטוק ב1969 הציגו הדגמה של עיקרון הקוטביות האסטרולוגי . המסר המאזניימי חלחל אצל הנחתים בבוץ של ויאטנאם . וודסטוק הפך למסר פוליטי מאזניימי ובכיכרות של וושינגטון הפגינו ושרו הצעירים : '1 2 3 4 what the hell are we fighting for?…

woodstock

אותה מחאה ובקשת השלום והאהבה של מזל מאזניים הולידה אז תרבות שלמה שהנחילה לבני הדור את המחזמר "שיער" ושירים של ג'ון באאז.

באולמות הכדורסל  של האן. בי. אי המעודדות החטובות משלימות בהפסקה בהופעתן על המגרש , את מופע השרירים והגבריות הטלאית . לעיתים דוגמניות מתחתנות עם ספורטאים ידועים. כך עשתה  מרלין מונרו ב1954 כשהתחתנה עם ג'ו דימג'יו , שחקן הבייסבול המפורסם. כך משיגה ונוס את מרס או להיפך.  האלי ברי יוצאת מהמים בסרט ג'יימס בונד " למות ביום אחר " (2002) בדיוק כפי שעשתה השחקנית אורסולה אנדרס בסרט " ד"ר נו " (1961). אכן בכל סרטי האקשן הטלאי הג'יימס בונדי ישנה " החתיכה התורנית" , אלימות , מין ויופי בעסקת חבילה בונדית – מכוניות  ונשק טלאי בצד יופי נשי . כך תרגם פלמינג את הקוטביות האסטרולוגית לקולנוע , ביקיני עם אקדח . אולי לא פלא  אם כן שהשחקן המפורסם בן מאזניים הלא הוא רוג'ר מור היה ג'יימס בונד (14.10.1927).

dr_no

הגנרל האמריקני המפורסם מימיי מלחמת העולם השנייה , דיוויט אייזנהאור (14.10.1890) הביא לשיאה את הקוטביות הטלאית כשתכנן והביא את פלישת בנות הברית לנורמנדי שהביאה להכרעת גרמניה . גם נשיא רוסיה ולדמיר פוטין הוא בן מאזניים  (7.10.1952) הפועל בנחישות ולא מהסס לפעול צבאית ולהפעיל את הקוטביות הטלאית של מזלו האסטרולוגי . הוא גם חובב ספורט וג'ודו . באשר לקוטביות בספורט אנו מוצאים ספורטאים מפורסמים כסקוטי פיפן בכדורסל האמריקני (25.9.1965) עודד קטש בישראל (16.10.1974)  והשרירן , השחקן ואומן הלחימה ז'אן קלוד ואן דאם (18.10.1960) הם כולם בני מזל מאזניים העוסקים בקוטביות הטלאית הספורטיבית ונסיים עיניין זה עם השחקן כריסטופר ריב ז"ל (25.9.1952) שגילם את העוצמה הטלאית בסרט סופרמן.

roger

המבט של הזולת ,על מוסר ואתיקה

hell-is-other-people-sartre

כבר עמדנו קודם על " האחר הכוללני " אותו מונח שטבע ז'אן פול סארטר הפילוסוף הצרפתי הנודע . אותו מבט של הזולת , סוג של מבט מאבן מאותה גורגונה מיתולוגית ששולל מאיתנו את החירות והספונטניות של הקוטביות הטלאית. האחר הכוללני הוא אשלייתי, סוג של תבנית מחשבתית הקונה בנו שליטה . הוא מתחיל בילדות , עם אובדן האותנטיות של הילדים הנאלצים להתאים את עצמם לסטראוטיפים הנורמטיביים המיוחסים לזולת, אותו " אחר כוללני"  המכיל בתוכו תפיסה נורמטיבית הבנויה מרכיבים של בורגנות , פוליטיקה , דת, אקדמיה והרבה תקשורת . הזולת חודר מאזניימית באמצעות תקשורת ההמונים שמכתיבה טרנדים בהמטרה תקשורתית של טלביזיה, אינטרנט וסלולר . המאזניים הוא " החוץ" שקנה בלעדיות על האדם ועל אורח חייו הטכנולוגי תקשורתי . הוא שולט בנו דרך המחשבה שלנו , מה חושבים עלינו , איך רואים אותנו .. על זה אמר סארטר פעם "הגיהנום הוא הזולת" . אותו זולת שמטיל עלינו את רשת אבחנותיו ומשקיף עלינו תמיד מבחוץ. אימוץ מחלט של המאזניימיות יותיר אותנו חסרי חירות בהונאה עצמית ובמאבק איתנים של המסלול הדיאלקטי בין טלה למאזניים, בין האני לזולת, בין אותנטיות לזיוף. הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר שהיה בן מאזניים (26.9.1898) , סבר שהאחר הכוללני מטביע בנו " עצמי זולת " השולל מאיתנו מיצוי מכסימלי אותנטי של הווה טלאי קוטבי ומוחלף בקיטש מאזניימי טלוויזיוני של אופרות סבון וקים קארדישיאן ( בת המזל .21.10.1980.) אולי זאת הסיבה שהיידיגר תמך במפלגה הנאצית בחיפושו אחר אותנטיות ועוצמה טלאית.

מאזנים הוא מזל האתיקה והמוסר . לא מדובר במוסר גדיי המכוון לציווי אלוהי תאולוגי אלא למוסר החברתי . המוסר המאזניימי איננו חיצון אלא רציונאלי ונתפס בהקשר המסגרת החברתית . תפיסה כזו הראה הלורד שפטסברי , מוסר בניתוק מהאלוהות , מוסר שאין לו מקור חיצוני ותלות דתית . זהו מוסר של " חוש מוסרי" טענה שתפסה מקום בשפה הפילוסופית של ההשכלה . שפטסברי סבר שאינטואיציה מוסרית היא מקבילה מאזניימית לחוש היופי ונטועה באדם על בסיס האסתטיקה המאזניימית כסוג של שיווי משקל והרמוניה מתחדשת בכל רגע נתון  והללו קיימים בנו כבני אדם עמוק פנימה. לגבי הפילוסוף עמנואל קאנט המצפון והראציונאליות שבאדם יכולים להביא אותו לשיפוט נכון . מדובר לדעתו בחוש טבעי שאותו הוא מכנה " הציווי המחלט" , אימפרטיב קטגורי המקפל תפיסה מאזניימית עמוקה של הזולת: " העיקרון לפעולתך יהיה כזה שיוכל לשמש עיקרון לפעולתם של כל בני האדם כולם". המאזניים אם כן, תובע מן הזולת זולתיות , כלומר עליו לנהוג כפי שאני מתנהג אליו. המשמעות היא שכל אדם רציונאלי יאמץ פעולה זו וגם ישאף, בה בעת , שתהפוך לחוק כללי . לגבי קאנט זהו אינו עיניין אלוהי (גדיי בשפה אסטרולוגית) אלא בחירה רציונאלית של התבונה והמצפון. גם אצל קאנט יש קשר בין שיפוט אסתטי למוסרי בעיסקת חבילה מאזניימית  פסיכולוגית. השיפוט האסתטי המאזניימי מחבר את עולם המוסר עם עולם השכל , יש קשר בין היופי באמנות לבין הטוב המוסרי. אצל קאנט זוהי סוג של הרמוניה מאזניימית הכורכת בין העולם הפיזי , המוסרי והאסתטי . קאנט לא היה כמובן אסטרולוג… אך בבסיס הגותו בעיניין זה טמון מזל מאזניים כרכיב, אידאה ארכיטיפ נפשי בפרט ובקבוצה המצוי אפריורי מראש ומובנה באדם. איננו  יודעים את מזלו של הפילוסוף היווני אריסטו , הוא הרחיק לכת שלב נוסף בראייה המאזניימית כשהביע סברה שצדק הוא חיקוי לאהבה . אם נאהב איש את רעהו לא יהיה צורך בחוקים והצדק המאזניימי ישרור בעולם .

hobbesהמתח הקוטבי בין החברה והתרבות  המאזניימים לבין מה שקרוי מצב הטבע הטלאי עליו מדבר הפילוסוף תומאס הובס. ( בן מזל טלה 15.4.1588) בספרו הלוויתן יפתר רק ע"י ריסון הטבע וניצחון התבונה , הגבלת הטלה הקוטבי, היינו הגבלת היצרים והדחפים המידיים לכיוון שיתוף ומודעות לצרכיו של הזולת.

 

מאזנים מפורסמים

nitche

 פרידריך ניטשה (15.10.1844) הפילוסוף המרתק מייצג בהגותו הפילוסופית והפסיכולוגית את רעיון המוסר המאזניימי. הוא תוקף את המסורות המרכזיות בתרבות המערב : את המוסר הנוצרי , את המוסר החילוני  ואת מוסר היום יום של ההמון, אותו מכנה ערכיי העדר . בספריו "כה אמר זרתוסטרא"  "מעבר לטוב ולרוע" הוא ממקד את רעיון הקוטביות האסטרולוגי של מאזניים וטלה כמימד של פיצוי מתח ניגודים והשלמה כך גם בספרו "אנושי אנושי מידיי"..מאחוריי  שאלת  המוסר המאזניימי מקופל הרעיון המרכזי של הגותו הקרוי " הרצון לעוצמה " הטלאי קוטבי . מוסר עבדים אל מול מוסר אצילים . חולשה אל מול כוח , המון מול אינדבידואל – אותו על אדם ,סופרמן ששמו זרתוסטרא ( רמיזה לזורואסטר המנהיג הפרסי שטען לפיצול מוסרי בן חושך לאור …) ניטשה מתרפק טלאית על עוצמת תרבויות העבר של הייונים, הויקינגים  והחיה הצהובה של הנורדים בחיפושו אחר הקוטביות הטלאית העוצמתית שאבדה לנפש הקולקטיבית ובודאי לאישית. ניטשה רוצה עוצמה, ילד , לוחם, יוצר רקדן כל הללו מייצגים את ההווה המיידי של הטלה גדוש וייצרי ללא מוסר נוצרי ללא שקיעת המערב .ניטשה סבור שהחיים הם תופעה אסתטית חסרת אלוהות , יצירת אומנות אחת גדולה . הטלה המגיב קוטבית ממזלו האישי של ניטשה , (המאזנים ) הוא האל הגרמאני ווטאן מתפרץ בעוצמה . ווטאן לא מזדקן לוחם מתפרץ יצרי שובר והורס .

john-lennon-pic-rex-155822497

ג'ון לנון (9.10.1940) – לנון היה יוצר ענק שנתן ביטוי למאזניימיות שבו עד שנרצח ב1981.הוא רצה שלום ואהבה וביטא זאת בשירו " כל שאתה זקוק לו הוא אהבה " אהבתו ליוקו אונו היתה מהמפורסמות בעולם . הוא שר את " תנו צאנס לשלום"  לביטלס היתה אימרה אסתטית לדור הביט…הם הסתרקו שונה עם היער קדימה…כך הגיב הראש הטלאי קוטבי לביטוי היצירתי המימד הפיזי. אך בזה לא הסתיימה ההתרסה שהשפיע על דור שלם. לנון היה מורד טלאי , פרובוקטיבי שמביא את הנוער לצרחות במופעים, לנון שיחרר את הטלה הפרוע מהקהל . הוא ויוקו אונו  עשו אהבה ולא מלחמה וגם שרו " אהבה היא התשובה".

ft5s-wilde-3

אוסקר ווילד (16.10.1854)  ויילד יליד אירלנד נחשב לסופר ומבקר שנון ומכשר במיוחד . הקוטביות הטלאית באה כבר בשמו ווילד , שמשמעותו היא פרא . את המאזנים ביטא בגנדרנות , בלבישת מחלצות משי, לבוש מפואר ומעילים גדולים ועניבות ענק…את המימד הזכרי טלאי ביטא בפרשיות אהבה פומביות עם מאהבו הקנדי רוברט רוס . כך נחשפה זהותו כהומוסקסואל. ביצירתו בולט המרכיב הטלאי קוטבי משלים במרדנות וויילד טען " הייתי מוכן לעשות הכול כדי לזכות שוב בנעוריי ". את המתח בין הגיל לאסתטיקה ביטא ביצירתו " תמונתו של דוריאן גריי" (1891)  שבה הגיבור הוא נער טלאי שמגלם את היופי ההומוסקסואלי . דוריאן הוא בעצם ווילד הצעיר . יצירה זו מבטאת את המשאלה הטלאית העמוקה לא להזדקן , גריי לא מזדקן ומאומה לא נגרע מיופיו המאזניימי ולא מצעירותו הטלאית. אך תמונת הדיוקן שצויירה בצעירותו כן מזדקנת . זהו חלום הנעורים הנצחיים של המסלול הקוטבי למזל מאזניים בדמות הטלה . הידרדרותו המוסרית של דורייאן מאששים את המוטיב הטלאי . אוסקר ווילד הוא מייצג מובהק של מזל מאזנים ברמתו העמוקה שקידש את היופי והתגרה במוסר הויקטוריאני שהיה מקובל בלונדון ונראה בעין טלאית כצבוע . הוא חיי למען אהבה ויצירה וגם מת בגללם.

tumblr_ni0f11zko61qa99uro1_500

מאזניימים מפורסמים אחרים הם השחקן מרצלו מסטרויאני (26.9.1924) שביטא את האהבה  המאזניימית בסרט המפורסם משנת 1961 " לה דולצה ויטה " בו הוא חובק בזרועותיו בסצנת המזרקה המפורסמת את השחקנית השוודית אניטה אקברג ( בת מאזניים..(29.9.1931) בסרט " אתמול היום מחר" מ-1963 סופיה לורן עושה בפניו סטרפטיז חושני.. את תוית המאהב הלאטיני הטלאי  קוטבי קיבל בסרט " קזנובה" (1965) בו עסק בפיתוי נשים . היצירה הקולנועית של מסטרויאני עוגנת בקוטביות המזלות מאזניים וטלה . נוסיף ליוצרים ולשחקנים את איב מונטאן (13.10.1921) את סטינג (4.10.1952) . בפוליטיקאים נמצא את ג'ימי קרטר (1.10.1924) שעשה את השלום בין ישראל למצריים בקמפ דיוויד ובלחיצת היד המשולשת במאזניימית עם בגין וסאדאת. מהטמה גנדי המנהיג ההודי המפורסם (2.10.1869) מייצג את המאזניימיות היות שהטיף לסובלנות ואי אלימות כנגד השלטון האנגלי בהודו.

מתוך סיפרו הרביעי של ירון ליבנה  " אינטרמצו אסטרולוגי " שיצא בהוצאת ידיעות אחרונות\אסטרולוג ב-2012 .

מודעות פרסומת

מזל בתולה 23.8-22.9

המיתולוגיה

athena

אפיונים של הבתולה ניתנים לזיהוי עם מרים אם ישו ועם איזיס אך יותר מכולם משתקפת הבתולה באיכויותיה של אתנה מינרווה. אתנה היא אלת החכמה המעשית , בתם של זאוס ומטיס . היא אלה לוחמת לבושה בכותנת מסורתית ארוכה ( רודן 1982)  ומתוארת כאשה צעירה בעלת מבט רציני ובוטח. לעיתים עוטה שיריון . היא אלה לוחמת ומגינה על גיבורים ועקרונות שונים, כאשר לכולם מכנה משותף חשוב : הם מבטאים פיקחות , מתינות ותרבות . אתנה מגינה על החשיבה התכליתית המעשית נגד תעתועי הזיות ופיתויי הטירוף. ככזאת היא אויבתן המוצהרת של דמויות הפועלות אינסטנקטיבית ובאופן פרימיטיבי , ומביאות להרס ולהרג . היא מתנגדת למרס \ארס  ומתקיימת בינהם איבה . בניגוד למרס היא מעניקה לגיבורים קור רוח , ריכוז ודבקות במטרה תוך שיקול דעת מחושב בכוח. אתנה מחזקת את רוח הלוחמים במלחמת טרויה כשנשברת רוחם היא משכנעת אותם להמשיך  את הלחימה . היא פועלת ללא מעורבות פיזית  ומתגלה לגיבור רק כשהיא פונה איליו ישירות . אתנה אוהבת את אודיסאוס בגלל פקחותו ומגינה עליו מהתנכלויות פוסיידון אל הים . היא לובשת צורות של בני תמותה שונים בכדי לבלבל את האויב . היא מסייעת לכל נושאי התרבות לארצות רחוקות ולגיבורים כמו הרקולס במלחמות נגד עמים ברברים . ניתן לזהות אותה כייצוג של מזל בתולה בגלל היותה סמל לשפיות הדעת . אלה זו היא בגדר "טאבו" לא ניתן לגעת או לפגוע בה, היא בתולה נצחית. יצרים ארציים לא רציונאליים הם מימנה והלאה . היא מנצחת היות שהרוח כובשת אצלה את החומר, השכל משתלט על היצר, האנושיות מנצחת את האכזריות , בראיית היוונים כל אלה הם פרי פועלה של אתנה.

ביקורת , בררנות והפרטים הקטנים

בתולה הוא מזל של ביקורת , פרטים , בררנות  ושאיפה למצויינות . מימדים של סדר, היגיון, שיטה וניקיון מאפיינים את הבתולות . זהו מזל של מילים ומספרים וכמובן קיים בו לעומק רעיון הטיפוליות . ניתן להיעזר בעובדת מיקומו בגלגל המזלות ממול למזל דגים . במקרה הנוכחי , הבנת הקוטביות ועיקרון ההפכים המשלימים מקבלים דגש משמעותי לתיאור המוטיבים הפילוסופים ופסיכולוגים של הבתולה. זאת היות שמאחוריי ההיגיון והרציונליזציה הבתוליים מסתתר , ואף יבוא לידי ביטוי בעיקרון של פיצוי וזרימה דו סיטרית , הכאוס הדגי . המתח בין מתמטיקה למוזיקה, בין מלל לשתיקה, בין שכלתנות לכאוטיות , בין הפרט לשלם ובין הדיוק לטעות . כל אלה מעוגנים בדיאלקטיקה של הבתולה –דגים המצויים תדיר במתח קוטבי משפיעים ומשלימים זה את זה.

ההיגיון הבתולי מופיע מתוך עיקרון הסיבתיות –יחסי הסיבה-תולדה  הם ממש הדי. אן. אי של הבתולה חיפוש אחר נסמכות וסיבתיות שמהם יגזרו בסוף הסדר והשיטה , המצויינות , ההיפרטות והתוצאות. כדי ליצור קטגוריות ברורות יש ליצור הבחנה ואבחנות מבדילות וכמותיות , כך מביא הבתולה את האותיות , המילים, המספרים . כך נוצרת רשת, סוג של מסננת המתארת את המציאות באמצעות השכל והחושים . הביקורת היא החיפוש אחר הפרטים והצורך העמוק , הנפשי –פסיכולוגי בסדר ושיטה. ייתכן והצורך לסווג לסדר ולמיין  את העולם שבחוץ נובע מפחד הכאוס הנעוץ עמוק בנפש האדם . ההיגיון מסתיר ומחביא את האינסוף שאותו איננו יכולים לעכל ולקבל .הקשרים הברורים בין סיבתיות , פרטים וזמן קווי, הופכים מסננת הגנה בתולית שמונעת מלהישיר מבט אל הכאוס ומימד האינסוף שהם דגיים במהותם. המצויינות הופכת כאן לתעודת הכשר שאכן השיטה נכונה והתוצאות הושגו. הפרטים הפכו לשלם והתצרף הבתולי שובץ באופן מדויק. המצויינות הבתולית מקפלת בתוכה את הנצחיות הדגית , ולו רק בגלל הסיבה שהיא מחזרת אחר הנצח , אחר השלם שבדרך כלל הוא לעולם לא מושג . מן תהליך של ציפייה תמידית לקראת משהו שאמור להגיע .  המסננת של הבתולה מכילה חורים קטנים ..מאוד קטנים המסננת של קשת מכילה חורים הרבה יותר גדולים, לגבי הבתולה השלם הוא בדיוק סכום חלקיו. זאת בניגוד למזל קשת הסבור שהשלם הוא משהו הגדול מסך כל החלקים המרכיבים אותו.

zodiac

המספר –בין מתמטיקה למוזיקה , צומת המפגש  הקוטבי בין בתולה לדגים.

המספר מקפל בתוכו את רעיון המתח הקוטבי וההתניה ההדדית של הבתולה-דגים. הוא מפגיש בתוכו את הניגודים המהותיים ביותר בהכרה האנושית . הוא אחד והוא רבים, סופי ואינסופי, הוא תנועה ומנוחה, הוא אידאה אך חודר לעולם החומרי , הוא נצחי והוא זמני . המספר 5 בין אם מדובר בבלונים כיסאות או אנשים ושאר עצמים הוא מס בודד אך מכיל את רעיון הריבוי והכמות . הוא מידע אך מידע ללא תוכן . ה-5 קובע עובדת כמותם של 5 אוביקטים הנספרים בתודעת הסופר , לא 4 אלא  5 לא 6 אלא 5 . כאן אנו מגיעים לטור המספרים . הוא מתחיל באינסוף הדגי – האפס הריק  פוטנציאל אינסוף האפשרויות שיכולות להתגלם . עובר ל-1 ספרה שהיא איבר המין של המספרים ומימנו מתחיל עיקרון הריבוי . הוא עצמו חסר גבולות ומימדים. ה-2 הוא צורת הקו ולכן מקושר לתנועה ולזמן . ה-3 הוא המשולש ולכן יוצר תודעתית את מימד השטח בהכרה האנושית, את המישור . ה-4 מכוון לקוביה לעולם הפיזי חומרי לנפח ולתפיסת חלל מוגדר . ה-4 כבר מעביר אותנו הכרתית לגופים גאומטרים ואלה קיומם תלוי במספרים . מספרים הם הרכיבים שבונים בתודעת האדם את העולם הפיזי חומרי חללי וזמני. הם עצמם מחוץ לזמן למקום או למימד חומרי הם בלשונם של פיתגורס ואפלטון אידאות טהורות מזוקקות מכל מימד זמני חומרי. באמצעות הספירה הבתולית , המיון , המספרים הם טור אינסופי אך בעל היגיון סיבתי טהור , 3 לא יופיע ללא -2 …לוגוס בתולי . מספרים הם תנועה ותקשורת זה עם זה סוג של התקדמות לינארית  הלפני אחרי, קודם או מאוחר הם בסיס ההיגיון של הבתולה סוג של נסמכות וסיבתיות. זוהי היפרטות בתולית לקראת האינסוף הדגי קוטבי . אסטרולוגית האינסוף הוא תהליך מתמשך משהו של לתמיד…להמשיך לספור …לכן המספר הוא המייצג החשוב ביותר של מזל בתולה כי מביא למכסימום את מסלול הניגודים וההפכים המשלימים בגלגל המזלות בין בתולה לדגים. הוא מפגיש את האינסופי עם הסופי ואת הסופי עם האינסופי זהו כנראה שורש התפיסה האסטרולוגית של מזל בתולה כמזל הפרטים המובחנים והמדויקים. באם שאלתם מהיכן הבקורתיות והדייקנות של הבתולה הריי שזהו תרגום פסיכולוגי ופילוסופי של הספירה . השימוש במספרים מייצג את המעבר מהנצחי אידאי ואינסופי באמצעות הספירה לסופי  גשמי חומרי וזמני. ביקורת היא המימד המדוייק בין הדגיות לבתולה במבנה הקוטביות של גלגל המזלות. ביקורת , ספירה אבחנה מיון והבחנה הם החיבור בין הניגודים הללו . המספר הוא שומר ההכרה הבתולית ומשאיר אותנו בחיבור ויחסים מדוייקים אך מחביא בתוכו את האינסוף. חיזיון האינסוף הדגי  אינו ניתן לעיכול וההתבוננות באינסוף קשה ומפחידה לכן אלוהים יצר את המספרים בכדי לעטות על הנצחי מסיכות ושנוכל להתבונן בו בהדרגה , דרך הספירה שהופכת כאן לתנועה ומנוחה באופן הדדי. עובדת היותו של המספר צורה ריקה, מידע משחררת אותו כדמות שכלית טהורה כאידאה אפלטונית . זוהי שכלתנות בתולית טהורה סוג של הצרנה שכל ללא כולסטרול …העולם הפיזי הוא גאומטרי ושעון על מספרים . פיתגורס גם אם לא צדק בחלק מחישוביו צדק בתפיסתו את המספר כרכיב הכרתי תודעתי באדם שנותן לנו מובן למושג האינסוף במסלול המתח הקוטבי של בתולה-דגים. מאחר ומזל דגים קשור למוזיקה , סברו הפיתגוראים שסולם הטונים בנגינה ניתן לתרגום לנוסחאות מתמטיות …לצערי לא הספקתי לשאול את פיתגורס האם הוא בן מזל בתולה או דגים . את הסימפוניה השמיימית משמיעים הפלנטות  כי תנועה היא ספירה . מעניינת אולי העובדה האוקטבה במוזיקה המערבית  חולקה ל12 צלילים. הסופר אם כן מצוי בעיסקת חבילה בתולית דגית . מחד מיסטיקן אידיאליסט דגי בשפתנו הכוכבית ומאידך מטריאליסט בתולי .

 הבתולה הפילוסופית

john_lockel

פילוסוף חשוב ומעניין היה  האנגלי ג'ון לוק ( 29.8.1632) שייצג בהגותו  באופן מובהק  את המימדים של מזל בתולה . לוק האמין בעולם אוביקטיבי ובתצפית זהירה . הוא האמין בחושים שמבחינתו כבן מזל אדמה מאפשרים את התצפית הנכונה ומספקים ידיעה אודות העולם החומרי. זו תפיסה הגיונית בתולית המאחדת אוביקט חומרי עם רשמים המושפעים מהחושים והשכל בעסקת חבילה פילוסופית . בספרו מחשבות על החינוך (1693) טען שיש להקפיד כבר בגיל צעיר על חינוך סדר ומשמעת. לוק מייצג היטב את מזל בתולה היות ששאף למכסימום של בהירות סדר ושיטה. לוק אגב גם עסק ברפואה .

%d7%94%d7%a8%d7%91_%d7%a7%d7%95%d7%a7_%d7%91%d7%99%d7%a4%d7%95בן מזל בתולה מעניין היה הראי"ה, הלא הוא הרב יצחק הכהן קוק שנולד ב7.9.1865  ונחשב לאבי אבות הציונות הדתית. המתח בין המגמה המיסטית לבין הרציונליות נכר במחשבת קוק ומאפיין את הגותו העוגנת על המתח הקוטבי של בתולה-דגים. ברבים מכתביו הוא עוסק בהיבטים שונים בשאלת טיבן של הרציונליות הבתולית התואמת את מזלו האישי , בתולה ושל המיסטיקה השייכת לקוטביות הדגית , וניסה לפענח את אופי היחסים בינהם. אליבא דקוק אין בידי המחשבה ( בנימין איש שלום, הרב קוק, 1990) התבונית (בתולית) למצות את מימדיה של ההתנסות המיסטית (הדגית) המחשבה השיטתית לא יכולה להשיג את האמת , ולו רק בגלל שאין האמת יכולה להתגלות לאדם כשהיא מקוטעת אלא על ידי הופעה כללית שלמה (שם,212). בכוח האינטואיציה המיסטית טוען קוק מושגת האמת הזאת ללא ויתור על החשיבה הרציונלית . קוק אם כן תומך בהשערתנו אודות מודל אסטרולוגי של הפכים משלימים וקוטביות  בגלגל המזלות היות שעוגן בהגותו על מבנה דיאלקטי בין מזלו האישי בתולה לדגים הקוטבי וזרימה דו סיטרית בינהם.הוא לא מוותר על הפילוסופיה הרציונלית אך מודע לחיוניות המיסטיקה . לגביו קיים מתח מתמיד בין עליונים לתחתונים , בין למעלה ללמטה , ועל פי השגתו המיסטיקה והתבונה הן שתי דרכים לגיטימיות בעלות יתרונות וחסרונות  המשלימים זה את זה. בעקבות גישה זו הגורסת כי עם ישראל , תורת ישראל וארץ ישראל חד הם היות שמתאחדים ומתמזגים האיכויות של מזל בתולה ( הקונקרטי ארצי חומרי וזמני) עם הרוחני שמימי –אידאי הדגי. הראי"ה תורם איפוא להבנת הפיגום האסטרולוגי הבנוי ממתח קוטבי במקרה הזה של בתולה ודגים. בשדה הפילוסופי הבתולי ניתן גם להציב הוגים כתומס הובס , דקרט, אריסטו , פרמנידס ולייבניץ. מולם יתייצבו  ההוגים בעלי כיוון פילוסופי קוטבי דגי : לאו טסה , צוונג טסה , וילאם בלייק , מייסטר אקהרט , נזיריי הזן והסופים המוסלמים .

הבתולה הגיאוגרפית

swiss

ניתן למקם את שוויץ כמאפיינת קבוצתית ומדינית של מזל בתולה . בזינוק להיסטוריה של המאה ה-12 נפגוש את הדייקנות הבתולית של וילהלם טל , היורה בקשתו הישר לתפוח המונח על ראשו של הילד… בנו במקרה זה .

זוהי דייקנות  בתולית נועזת , מן הסתם הדייקנות תתורגם בתולית אצל השוויצרים לשעון ולשעון הקוקיה שאכן מוצאו בשוויץ. למימד הבתולי של מדינה זו נוסיף את ה דייקנות והסדר הניקיון וההקפדה , היעילות , רמת הרפואה והמחקר במדינה זו וכמובן גם את הבנקאות שמעוגנת אסטרולוגית במזל זה. הרפואה הבתולית באה לידי ביטוי בארגון הצלב האדום שמשרדיו בז'נבה . היכן הקוטביות הדגית ? אתם שואלים, התשובה היא באכל, החורים בגבינה השוויצרית …חללים וריקות הם דגיים אסטרולוגית ומייצגים משהו שחסר …האוכל הוא כמובן בתולי כמו השוקולד השוויצרי ותאגיד נסטלה המפורסם . בתולה הוא מזל הדגן באסטרולוגיה.

sep11

על הדרך, בהקשר הגיאוגרפי הגלובלי יותר ב11 לספטמבר 2001 במזל הרציונאלי בתולה, התרחש הבלתי יאמן: מטוסים התנגשו והתפוצצו בתוך גורדי שחקים , הלא הם מגדלי התאומים  בניו יורק . בסימן ההיגיון הבתולי הופיע הלא יאמן ובדיוני של הקוטביות הדגית שגרמה להתרחשות ברמת המקרו , אותה אנרגיית פיצוי מעגלית משלימה מתוך מתח הניגודים של בתולה-דגים. בינייני ענק התמוססו ונמוגו באבק הדגי באמצעות מתאבדים מוסלמים ( אחד מהם היה מוחמד עטה  המצרי בן מזל בתולה  1.9.1968)  . מניו יורק נותרה לנו עוד קפיצה גיאוגרפית קטנה לכלכותה שבהודו, המקום בו נשאלה בת מזל בתולה בשם אמא תרזה (26.8.1910) " איך את יכולה לעזור לאלפי  הרעבים המצורעים והחולים ?"  הבתולה הנוצריה  ענתה : " אני מסתכלת רק בסבל הניבט מזוג עיניים הנמצאות מולי כעת ובכך מקבלת את כל הכוח לעזור לכולם . אם הייתי מסתכלת בעיניי אלפים , לא הייתי חשה ככה ." אמא תרזה היא בת מזל בתולה שהביאה את ההקרבה הטיפול והמסירות הדגית –קוטבית לטוטליות מחלטת בהודו.

הבתולה בהוליווד ובקולנוע

sophia-loren

כפי שראינו מיתולוגית, בתולה הוא מזל האשה בגלגל המזלות ( זה מסביר על בסיס הקוטביות הדגית את המימד הקורבני של הנשים לאורך אלפי שנים של ההיסטוריה העולמית ) למען הצבעוניות וההמחשה נציג מספר דוגמאות מהבתולות המפורסמות בעולם . השחקנית סופיה לורן (20.9.1934) וראקל וולש (5.9.1940) שתיהן היו סמליי סקס בעבר ובמעבר לתקופה יותר עדכנית נצרף את דוגמנית העל קלאודיה שיפר (25.8.1970) ילידת המזל מגרמניה . בחזרה לעבר אנו מוצאים את השחקנית היפיפייה השוודית אינגריד ברגמן (29.8.1915) בתולה אחרת המונצחת בלבבות היא השחקנית השוודית גרטה גרבו (18.9.1905). היופי של גרבו היה בתולי. המיסתורין והפנטזיה, והעובדה שהילכה קסם על סביבתה היו דגיים בקוטביות הקיימת באישיותה האסטרולוגית . אבל לא רק נשים בבתולות.

geer

השחקן המפורסם ריצ'רד גיר (31.8.1949) הדגים יפה את הקוטביות הדגית כשייצר קשר עם הדלאי למה והבודהיזם הטיבטי ( הדגיים במהותם הפילוסופית ) הנזירי והמדיטטיבי. את הכישרון והשיגעון עד אבדן זהות דגי חווה הבתולה , הזמר והמגה כוכב מייקל  ג'קסון (29.8.1958) כך גם אצלנו בישראל דודו טופז (20.9.1946) שהדרדר ממצוינות תקשורתית וריטינג שיא בטלוויזיה לכאוטיות דגית של הסתבכות והתאבדות . בסוגיית ההתאבדות הדגית קוטבית עסק בן בתולה אחר היוצר ההוגה והסופר הגרמני  יוהן וולפנג גתה (28.8.1749) שכתב על יסוריי ורתר הצעיר והן בפאוסט (1808) . במנזר הדגי ביקר הבתולה שון קונרי (25.8.1930) בסרט הנודע שם הורד. בבידיון הדגי קוטבי המשלים של בתולה עוסק השחקן קיאנו ריבס (2.9.1964) בסרט המטריקס המעלה את שאלה הקוטביות בתולה-דגים בסוגיה תודעת האדם האם אנו מצויים במציאות או חלום.

מתוך ספרי האחרון אינטרמצו אסטרולוגי  שיצא בהוצאת ידיעות אחרונות \אסטרולוג  זהו תקציר המאמר על מזל בתולה.

ירון ליבנה: שידורי וידאו

וידאו

 

1

פנים אל פנים: ראיון עם יואב גינאי

ב-30 לאוגוסט 2016 יואב גינאי מראיין את ירון ליבנה בערוץ הראשון. ירון מספר על המבט הייחודי והמעמיק שלו לנושא האסטרולוגיה ומצטרף את יגאל ורדי חברו הפסיכולוג/גרפולוג/הצייר לדיון פורה צבעוני ומרתק. כדאי לצפות וללמוד יותר על 12 שחקני גלגל המזלות על אפלטון ופיתגורס, מצריים והפירמידות ועוד הרבה פנינים….


3

לחיות טוב עם ירון ליבנה בתכנית הבוקר של רשת

בתקופת השתתפותי הממושכת בתכניות הבוקר של רשת בערוץ 2, הבאתי את בני הצעיר אורי לאולפן. אורי חבוש בכובע קסקט הרגיש מצויין עם המראיינים וסיפר להם את קורותיו בחופש …איך אומרים ליד עצי תפוחיםלא נופלים תפוזים… שיפטו בעצמכם… בנוסף כמובן הפינה האסטרולוגית השגרתית שלי בתכנית.


2

ירון ליבנה על מזל גדי

תאור מזל גדי שירון מביא באחת מתכניות הבוקר הרבות בהם השתתף.


4

תחזית שבועית עם ירון ליבנה

תחזית שבועית ל12 המזלות של ירון מתכנית הבוקר לחיות טוב עם ענת הראל וסופי צדקה

מזל תאומים 21.5 – 20.6

המיתולוגיה

gemini_421742608

מילות המפתח של התאומים הינן: שניות, תנועה, שינוי, החלפה, תקשורת, שפה, גמישות, הסתגלות, טלפון, פרסום, עיתון, מידיה, שיווק, רדיו, מכירות, יחסי ציבור ותיווך. במיתולוגיה הרומית סימן התאומים הוא מרקוריוס , אל המסחר . הוא מתואר כיפה תואר ופיקח. במיתולוגיה היוונית זוהה עם הרמס שליח האלים ומגינם של ההולכים בדרך. לעיתים מתואר כחבוש כומתה, לרגליו סנדלים מכונפים ובידו הקדוקאוס , סוג של מטה זהב . הוא נחשב לאל העושר והמזל הטוב .

HermesFlyingImageהרמס הוא בנו של זאוס , אבי האלים והנימפה מאיה. אפיון נוסף שלו הוא פסיכופומפ, כינוי לזה המלווה נשמות בדרכן אל השאול. הרמס הוא תות המצרי שנולד במערה ולא באולימפוס ולכן נחשב פלבאי ולא פטריצי. יש בו שכלתנות וערמומיות , תגובותיו מהירות וערכיו בורגניים ולא אריסטוקרטיים. רווח חשוב לו יותר מיוקרה. הוא נחשב כמביא מזל ומגן על ההולכים בדרכים. סימן נוסף תאומי הוא הפואר אטרנוס , ילד נצחי הקשור למימיקה ופנטומימה , מזכיר את הנסיך הקטן של סנט אכזיפרי או את פיטר פן. יש לו חיבה מיוחדת לעולם הלילה ובעולם ההלינסטי נחשב לאל המאגיה.

קבוצת הכוכבים ג'מיני מכילה את הכוכבים קסטור ופולוקס שממהותם נובע רעיון השניות התאומית- סוג של מציאות נפשית דואלית הממזגת טוב ורע, רציונלי ורוחני בצורה פרדוקסלית . כמו למשל העובדה שהרמס הקלאסי נחשב לאל הגנבים וגם לאל ההתגלות . בתור אל ההתגלות העניק את שמו לאסכולה הפילוסופית ההרמטית ( מבית מדרשו של הרמס טריסמגיסטוס) בצורתו העליונה הוא אל הפרשנים והמלומדים . הוא אחד שהם רבים , אין הוא האור אלא רק נושא אותו . הוא מרכב מניגודי רוח וחומר ומייצג אנרגיה נפשית דינמית שמהותה תהליך תנועה ושינוי. על פי האודיסאה נהגו מהמרים בזמן העתיק להתפלל להרמס תוך ברכת המזל המפורסמת "קוינוס הרמס".

תקשורת ושפה

התאום זקוק לתנועה ושינוי , רעב לקשרי גומלין , עירוני במהותו וזקוק לאינטראקציה תמידית עם הסובבים אותו בכדי שלא ירגיש כלוא. הוא מילולי , אוביקטיבי ושכלתני , אמן בדיבור ושכנוע , מחפש את ' השם בחוץ'  אולי צדק הפסיכואנליטיקאי ז'אק לאקאן שהשפה התאומית לא מייצגת מציאות אלא בוראת אותה ( ועל זה אמר פעם הפילוסוף ויטגינשטיין " השפה היא לא רק כלי הרכב היא גם הנהג…")  הממשות ממשיכה לחמוק מבלי להיתפס סוג של פער בין מסמן למסומן, בין המילה לאוביקט שם בחוץ. בעומק הפילוסופיה התאומית מצויה ההנחה שבעצם היותנו מדברים – משמע אנו חסרים , זאת אליבא דלקאן. אולי זהו שורש הרעב התאומי לתנועה ותקשורת , לגירוי ללא הפסקה , הצורך למעבר מאוביקט לאוביקט כדי למלא סוג של חלל פנימי מובנה שמקורו בשפה. אולי ראוי לציין שהתינוק רוכש את השפה בגילאים שנה עד שלוש . לפני כן הכיר את העולם דרך חושיו ולא באמצעות מושגים ומילים . בהתבוננות קבלית אלוהים בורא את העולם בהיגדים , כלומר בדיבורים . האותיות והמילים מתווכים בין אין ליש , בין אלוהים לבריאה . השפה אם כן היא פונקציה תאומית של תיווך (פרק ב של בראשית) השפה היא הנחש באירוע הגורלי של האכילה מעץ הדעת היות שאז נוצרה באדם וחוה המודעות להיותם ערומים , נולדה ההכרה שקודם לא היתה להם, של הפרדת גוף מנפש. שפה היא אם כן פיצול, שניות , לא רק בין האינסוף לבריאה האלוהית אלא גם בתוך האדם עצמו , השניות שמתקיימת  בתוכו בין הגוף  והנפש. האותיות הן התגלמות רוח אלוהים ומקור חיותה של הבריאה ביהדות . השפה היא אישוש למשהו חיצון , טרנסצנדנטי. המילים ורוממנו מכל עם וכל לשון מצביעות על שהשפה התאומים היא גשר ומפגש בין רוח האדם עם הרוח האלוהית בשפת הקודש העברית . מזל תאומים כארכיטיפ השפה מתווך בין אינסופיות ההוויה האלוהית לאינסופיות המחשבה האנושית.( רחל אליאור ," חירות על הלוחות "1999). על פי ספר היצירה , המעבר מן המפשט לממשי מתבטא דרך השפה , אותיות התפילה הופכות לצוהר שדרכו נשקף העולם האינסופי. הן הנתיב התאומי הדואלי הדו כיווני שמחבר בין הארצי לשמיימי. בין אינסופי לסופי, בין רוחני לחומרי , בין אלוהי לאנושי. השפה מבליטה את המימד הקשתי (של מזל קשת המרחבי חופשי) הקוטבי לתאומים בגלגל המזלות היות שמאפשרת מודעות ובחירה חופשית . העתיד מתהווה במחשבתו של האדם ולא נקבע מראש . זהו סממן של חופש קשתי קוטבי בחוקיות ההפכים המשלימים המובנה בעומק רעיון גלגל המזלות. בשלב המאוחר יותר השפה מאפשרת את הקהילה ורעיון הקבוצה ובכך שוב קושרת לעתיד של החברה תכליתה ומטרתה בכיוון של ייעוד היסטורי לפחות המישור הדתי של החשיבה. אולי לא מפליא לוחות הברית הם שניים וניתנו במעמד הר סיני בחודש סיוון , במזל השניות –תאומים. אבל מן הראוי גם לזכור שמגדל בבל הוא ביטוי ליוהרה ולכן נהרס ( בראשית י"א\5). אל לנו כבני אדם להסתנוור מעוצמת המרחב והחופש הקשתי קוטבי שמייצרת השפה התאומית , גם אותה יש להגביל במסגרות .

speak

חוקרת התאולוגיה רבקה שכטר ( התנ"ך כמשל 2008) מדגישה שהאכילה מעץ הדעת מצביעה על העובדה שהעולם הוא פרי של אינפורמציה (שם,6) פרי של שפה. האדם רוכש את השפה ממקור חיצוני , מעץ הדעת, תמצית הפילוסופיה הלשונית התאומית. השפה ככלי למודעות ולבחירה חופשית מקפלת בתוכה התחייבות לבחירה חופשית ואינה דבר של מה בכך אקראי או סתמי , יש למימד זה כיוון מטרה ותכלית. האדם מרגע שמדבר הופך לבעל חוב לגורם חיצוני להבדיל בין טוב לרע בשניות התאומית. השתיקה היא אם כן ניסיון לשיחרור מעול השפה , מעול עץ הדעת , מעול הבחירה והאחריות .

השפה מביאה את תחושת המרחב ונדידה של הקוטביות הקשתית , זו אינה רק הסתגלות תאומית אלא גם שינוי יזום וכיבוש מרחב קשתי של ארצות ויבשות השפה מקפלת בתוכה נדידה וגאוגרפיה. הפילוסוף דקארט אמר " אני חושב משמע אני קיים " בקוגיטו המפורסם בספרו  'הגיונות'  אך בהתבוננות תאומית ניתן להוסיף עוד מימד : " אני מדבר משמע אני בתנועה". שפה היא סוג של נסיעה , תחבורה…מהפנים לחוץ, מהאני אל הזולת. לגבי התאומים לדבר הוא לנסוע , לעבור לשנות , אולי להחליף  מן סוג של אופטימיות ( שוב קוטביות קשתית) של להיות בתנועה , להיות לקראת  כי סטטיות מעיקה על הנשמה. נסיעה היא בריחה  ממעגליות נצחיות ממקום ללא זמן ומרחב  אל לב הזמן והמרחב עצמו. השפה מכילה מבנה של זמנים ( פעלים ובניינים של עבר הווה ועתיד) ולכן בלעדיה הזמן לא יתבטא כראוי בהכרה האנושית. לשפה אופי לינארי , אות אחר אות מילה אחר מילה משפטים שהופכים לטקסט.. הבודהא סבר אחרת בגלל מהותו הדגית נצחית ( אלן ווטס " דרך הזן " 2009) שהעולם לא ניתן לניסוח במילים , המילים הם החורים ברשת , תבניות אשלייה שדרכה חומקת ההוויה כמים מתוך מסננת , זהו כמובן בסיס העימות הפילוסופי בין מזל דגים לתאומים בייצוגיהם הארכיטיפים והאידאים. זאת  הסיבה שהבודהא מעולם לא אמר מילה לדעת הזן למרות אינספור הדרשות שמיוחסות לו המסר האמיתי שלו מעולם לא נאמר. השניות התאומית תתבטל על פי הזן  כשנפסיק לסווג ולתרגם למילים את חוויותינו . צליל המים אינו באמת מגע המים הממשיים . העולם המסווג הוא תוצר של התודעה ומתורגם לאותיות ומילים . ברור שהזן לא יסכים למימרה התאומית של פאוסט " ככלל אל המילים היה כפות !או אז אתה בשער המובטח של מקדש הודאות ". ( גתה " פאוסט", דביר  1975).

אבל הבחירה התאומית  היא לדבר, לנסוע , להימצא בתנועה ובזמן. התקשורת והשפה הופכים את האדם לאוביקט, לגורם שמצוי תמיד  " מחוץ" למתרחש במציאות . קיים הצורך להגיע איליו כי הוא לא חלק מאיתנו , אינו שוכן בכוליות הדגית של האסטרולוגיה . זוהי דואליות שמפרידה ביננו לזולת . שיאה של השניות . זהו עולם התקשורת המעוגן במלל התאומי.

מדיה

התאום כורך בעסקת חבילה אחת את העירוניות ואת מגעי הגומלין , את המסחר המכירות , הפרסום והתחבורה . הוא מודע שההמון רעב לגירויים ושהשתיקה קשה לאדם . הדיבור מוציא אותנו מהריקנות הפנימית. התאומים משתמש ברדיו , בטלויזיה, באינטרנט, ברשתות החברתיות ובעיקר בסלולר, כדי שנדבר, כדי שנמצא 'בנסיעה מתמדת' חלילה מלפגוש את עצמנו.. תקשורת מחליפה מפגש נשמות אמיתי בנוסח יחסי אני –לז לדעתו של הפילוסוף היהודי מרטין בובר. זוהי מעגליות תאומית פרדוקסלית  היות שמצד אחד תקשורת היא תנועה לקראת ולכן מקפלת בתוכה אופטימיות של 'שחרור מה.. שיחרור ל..' מצד שני האדם מצוי בתנועה תמידית לא מספקת.. וחווה רדידות אנפורמטיבית ובלולאת משוב ממשיך לתקשר לנוע לחפש…בחברות התוכן הסלולרי, בתאגידי האינטרנט לתנועה הזו יש שם: טרפיק, היכן מצוי הנחיל, איך יוצרים אותו ולאן הוא פונה כעת.. מבנה זה יתורגם לפרסום ומכירות.

hwy

אנו צורכים תקשורת ומצויים בסוג של אינפומניה אומר יעקב בורק (רעש 2009) זוהי התמכרות למידע, לנסיעה לתנועה תדיר …אופטימיות אשליתית. זוהי נסיעה לשום מקום אם תשאלו את מזל דגים הבודהיסטי טאאוסטי. מידע הוא סוג של מתווך ביננו לבין העולם , זמזום ורעש תמידי כך שאיננו יכולים כלל לשמוע את עצמינו. מידע מחסל את הקשב הפנימי של הנשמה. אנו אולי פוחדים לא למצוא בפנים מאומה אז אולי עדיפה עיסקה פאוסטית של למצוא דיאטה אינפורמטיבית 'שם בחוץ' סוג של מזון מהיר …מזללות מהירות …חלילה להיפגש עם השקט הפנימי. מופצצים במסרים שיוקיים אנו בורחים לדעת בורק אל הרעש . ואנו נוסיף אל הנסיעה המהירה באטוסטרדת המידע, מהיר ..אופטימי.. ומשחרר… הוגיי התקשורת הידועים כמו מרשל מקלוהן ( להבין את המדיה 1964) ניל פוסטמן ( בידור עד מוות  2000)  ופוקו ( הארכיאולוגיה של הידע 1982) רואים בתקשורת תורת הכרה חדשה ( אפיסטמולוגיה).

tumblr_nvglgteqME1qz4gevo1_1280אצל מקלוהן המדיום הוא המסר, המבנה ( של אמצעי התקשורת) מכתיב את התוכן. הצורה מקבלת קדימות והעדפה על התכנים וגם קובעת אותם ואת סדרם . אמצעי התקשורת מכתיבים את צורת התפיסה שלנו ומשנים את מושגי האמת שלנו על המציאות . מקלוהן גרס שאמצעי התקשורת הינם המשך שלוחות מערכות העצבים שלנו. מדיום חדש כטלפון סלולרי משנה את מבנה השיח עד כדי פגיעה בשפה , במילים ובאותיות המתקצרות למסרונים וסימנים . בטרמינולוגיה מקלוהנית, המסרון הוא המדיום . סופר סת"ם בודאי לא היה מסכים לפגימה במילים ואותיות שמקורם הדתי הוא בעץ הדעת. בחברת העתיד של האח הגדול ב1984 לג'ורג אורוול (1984) מתקיים 'שיח חדש' שתפקידו לשבש את מובן המילים כדי שהציבור יפנים תכנים מעוותים ללא כל התנגדות. שיבוש השפה הוא פגימה בהכרה האנושית , בכושר השיפוט ובבחירה החופשית שניתנה לאדם מאלוהיו.

kids

הטלפון הסלולרי משאיר אותנו בקישוריות כל הזמן , זמינים בכל רגע נתון, נגישים לעולם החיצון קשובים איליו מנותקים מקשב פנימי . התקשורת מפשיטה מהאישי לכללי . בתקופת מלחמת ויאטנאם הגיב נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון על דבריו של השדר המפורסם  מרשת סי בי אס וולטר קרונקייט בביקורתו על המלחמה " אם הפסדתי את קרונקייט הפסדתי את דעת הקהל האמריקנית ". ג'וני קרסון , מנחה תכנית הטוק-שאו המפורסמת באמריקה , החדיר את הגנום התאומי לסגנון הגשתם של מנחי הטוק –שואו כדוגמת ג'יי לנו , דיויד לטרמן ואחרים- קצת לדבר קצת להצחיק , העיקר לשחרר את הפרט מתהומות נפשו ולספק לו ערב קליל ומבדר . אתה משועמם? זפזפ בשלט  ותמצא שחרור בערוץ הבא . השדר האמריקני המפורסם טד קופל סיפר פעם על הלחצים שמפעלים עליו לפני כל תכנית " נייט ליין": דורשים מימנו לדבר בשפה עממית , פשוטה, מדי לטעמו , וזאת בגלל חשש ההפקה שהצופים יעברו לצפות בערוץ המתחרה . התאום בוחר בכותרת הנכונה ומתווך נכון בין ההמון למפרסם ולסינתיזה כלכלית גדולה . הוא ממכר את ההמון לתקשורת בדיוק כפי שצפה מקלוהן בזהותו את המימד הנרקוטי הקיים בתקשורת. הנטייה להשאיר את הרדיו, הטלבזיה או הפייסבוק פתוחים היא סוג של תאומיות המאששת את "המציאות שם בחוץ".. אם אני קשוב או צופה כנראה שבאמת יש מציאות שם בחוץ. לדעת מקלוהן אנו הופכים למה שאנו צופים בו  הדוגמא הטובה למימד זה היא תכנית האח הגדול המשודרת ללא הפסקה בטלויזיה.

9f15601489c84b558ec8000f8349c893

החברה הופכת להיות הד לתקשורת התאומית ושבויה בהסחת הדעת הבידורית כפי שגורס ניל פוסטמן בספרו "בידור עד מוות" (2000). מכך בדיוק חשש אלדוס הקסלי בספרו" עולם חדש מופלא (1932) מתאר את משיכתנו לאח הגדול . האקסלי לא מכוון לחששו של אורוול ב-1984 להפך הוא חושש מהתמכרות ההמון ואהבתו לאח הגדול התקשורתי. אורוול פחד מימה שאנו פוחדים, האקסלי פחד מימה שאנו אוהבים… הסוציולוג הצרפתי בורדיה מכנה את הפנליסטים בטלבזיה " fast thinkers" בהקבלה למזון המהיר של שידור קל ונוח לעיכול . כאימרה ההתקשורתית המפורסמת: "ככל שאתה יודע פחות מצבך יותר טוב"… כך לדעת שדר אמריקני מפורסם היות שאיטיות וכובד ראש מפריעים למרקורי ולגביו הם מיותרים ומתסכלים, סוג של עצירה.. מן תחושת של היות בפקק תנועה… להפסיק ליסוע. נדרשת זרימה ומעבר קליל בין דיבור מהיר ונעבור לפרסומות …" הנעבור אל" הוא הנסיעה התאומית משהו אופטימי של היות לקראת.. התקשורת היא תורת הכרה חדשה. כל הללו גם מזכירים את משל המנורה הבודהיסטי: כאשר המנורה דולקת היא אמנם מאירה את הנמצא בחדר (בידרמן, מסעות פילוסופים 2003), אבל באותו זמן מאירה גם את עצמה. החדר הוא משל לעולם, החפצים הם האובייקטים החיצוניים, המנורה היא התודעה ההכרתית כשהיא מאירה את הסובבים היא מאירה גם את עצמה אחרת תימוג. זו התלות התאומית תקשורתית באוביקט. גם חיצון וגם מאפשר תנועה תמידית. רק לא להפסיק לתקשר כי ללא מילים זו חשיכה ללא תנועה.

ads

פרסום

מזל תאומים הוא מעמודי התווך של הקפיטליזם כי יש לו את היכולת והכוח לפרסם. הפרסומת היא עולם של דימויים, מוזיקה, דרמה, הומור , מידע על ידוענים ומותגים. הפרסום התאומי מפעיל את הקוטביות הקשתית בתנועה מרחבית, משחררת מוחצנת ,  אופנה ,מודלים ואלילים במשחק של דימויים.(בודריאר 1986) הביזנס התאומי הופך לשואו ביזנס . התרבות הצרכנית אומרת הסוציולוגית אוה אילוז ( תרבות הקפיטליזם ,2002) כפי שהפירסומאים עיצבו אותה מעדיפה נהנתנות על פני רציונאליות. המוצרים נמכרים על פי הערך הרגשי שהפרסום התאומי בונה סביבם. עולם של דימויים ורגש בונה את ערך השמפו , הטלפון הסלולרי  או דגני הבוקר. באקט הפרסומי יש למוצרים אלה להפעיל את קוטביות השפע והאושר הקשתי הקוטבי כי אנו הופכים לרגע לצעירים, יפים ומשוחררים, חייכנים והרפתקנים. הקנייה מעבירה אותנו מהמימד התאומי לשפע האריסטוקרטי הקשתי קוטבי . הפירסומאי התאומי מטעין את המוצר בערך רגשי. נעילת נעל הספורט הנכונה , פתיחת יין צרפתי יקר באירוע , מסמלת את היוקרתיות הקשתית שלנו. המוצר ישיב נעורים אבודים , נעל הספורט תביא  אותנו לטבע הרומנטי עם בת זוג , הכל מוביל לסוג של מרחב  וחופש קשתי משחרר, מיוחל, אופטימי ושמח. לתאומים העולם הוא מרכול גלובלי ואם אינך יכול לשנות את טבע האדם לפחות תוכל למכור לו עוד קצת.. אנו לא צורכים מוצרים, אלא צורכים את המשמעות הגלומה בהם.  העולם הפרסומי הוא סוג של פסיאודו-תרפיה , נתינת תחושת ערך ודימוי עצמי מזוייפים, הקניה היא טיפול נפשי אינסטנט של שיחרור לרגע. לפרסום יש מובנה מואץ משחרר לא יותר מ30 שניות.. אחרת יחשב ארוך מותאם לתקשורת התאומית. לכל הבעיות יש פיתרון מהיר… הפרדוקס הוא שההבזק הויזואלי אסתטי של הפרסומת מרוקן את המוצר ממידע אמיתי , אנו נחליט מהר לרוץ ולקנות. ריקון המוצר בפרסום מהווה צורניות לוכדת נטולת כל טעון או השקפה אישית. המוצר הוא דרך חיים שמתאימה לכולם …ובודריאר (אמריקה 1986) טוען " חייכו, חייכו… הריי באין זהות יש להם לאמריקאים שיניים נהדרות ". פרסומת לדעת מקלוהן היא חדשות אך תמיד חדשות טובות.

כותרת \ שלטי חוצות \ עירוניות

החוקר ההולנדי יוהאן הוזיניחה  ביקר בארה"ב ב-1926. בספרו "יומן אמריקה" הוא מציין את חשיבותה של הכותרת שנועדה לפתות את הקורא לקרוא וגם לקנות. הטקסט מייחצן את עצמו דרך הכותרת שהיא סוג של הגנה מהאנונימיות הקשה של החיים המודרנים. ושלטי החוצות, ככל שהם גדולים יותר –אנו הופכים קטנים יותר . תצלומי הפנים הענקיים הם אולי ביטוי לאבדן הזהות שלנו כשהסלב הוא סוג של זהות פרסומית , מסווה לחרדתנו משאלות עמוקות של תכן וזהות אישיים . סלבוי זי'זק ההוגה הצכי אומר בספרו " ברוכים הבאים למדבר של הממשי" (2002) שהפגיעה של בן לאדן במגדלי התאומים, מגדלי הסחר העולמי הייתה מכוונת בין השאר להפסקת תפיסת החיים התאומית – אמריקנית בבלעדיות של מסחר. המשוואה קפיטליזם = מוות באה לביטוי בקופצים מהמגדלים הבוערים שייצגו את הדואליות של מרקוריוס  הרמס המיתולוגי אל המסחר היות שהיו שניים כאלה סוג של ייצוג ל-0-1 הדגיטלי אולי.. בנפשו הערבית מוסלמית חש בן לאדן את המימרה " החיפזון מן השטן"… שהמוסלמי לעולם לא יסתגל לעולם המהיר של התאומים המכתב מהכיוון המטריאלי מסחרי.

sep11

הפרופסור  הגרמני  בן מזל תאומים אוסוולד ספנגלר (29.5.1880) שהתמחה בשפות אך גם במדעי המדינה. בספרו " שקיעת המערב "(1926) והוא מבטא את המתח הקוטבי בין תאומים לקשת . ספנגלר מבדיל בין תרבות לציביליזציה . 51S85XWRAKL._AC_UL320_SR212,320_התרבות תוססת בתום נעורים תאומי , הציבילזציה , הוא גורס היא גלישה לניוון , לרדיפה אחר נוחות. עם העתקת המוקד ההיסטורי מאירופה המערבית לאמריקה במאה ה-19 מתחיל החורף של המערב. ספנגלר רואה את אמריקה כרומי של העולם המודרני .הוא משליך מנפשו התאומית את הקוטביות המרחבית קשתית הקוטבית היות שמניח שהן רומי והן אמריקה הן אמפריאליות  ומוחצנות , מרחביות , קשתיות במובהק . ההתפשטות המרחבית עוצרת את ההתפתחות הרוחנית של שלב התרבות שקדם לשלב הציביליזציה  ולכן, בהדרגה , מופיע שלב הדעיכה והשקיעה, הניוון והריקנות הנובעים מהיעדר ביטוי רוחני משמעותי . המערב הוא המקבילה של רומי ובודאי לא אתונה של פריקלס  כך אליבא דה ספנגלר . בלשון אסטרולוגית רק בן מזל תאומים יכול להכיל מודעות כה מעניינת של מימד הקוטביות הקשתית על חסרונותיה בתוך תמונת המקרו הכוללת של העולם.

עירוניות: העיר כאמפליפייר תאומי

face

גיאורג זימל במאמרו "העיר הגדולה וחיי הנפש" (1903) הוא בודאי חלוץ בהבנת התאומיות ( בשפתנו האסטרולוגית) כאישיות אורבנית כשמדבר על העלייה של הפעילות העצבית כעל בסיס פסיכולוגי להבנת האדם העירוני , להשפעת הדוחק של הכרך הגדול. הסביבה העירונית התובענית לא מניחה לאדם אלא דוחקת בו ( אורבניזם 2007), מגבירה את הגירוי העצבי ותוקפת את חושיו ברצף בלתי פוסק של התרשמויות אקראיות.simmel1 זימל סבור שהתנאים הפסיכולוגים שהעיר יוצרת לא מאפשרים יחסים רגשיים עמוקים. אלה יותר יחסים של קונה-מוכר. אכן יש בעיר סוג של שיחרור מכבלי השבטיות והמנטליות הכפרית של מזל שור שאולי גם אופייניים לעיירה קטנה , הרגשת הקהילה נחלשת בעיר והפרט מרוויח את המרחב החופשי של הקוטביות הקשתית. סוג של תנועה, אותה תחלופה בלתי פוסקת של גירויים פנימיים וחיצוניים שמייצרת עליה בפעילות העצבית . זהו ניגוד ניכר לחיי הכפר או העיירה הקטנה בהם הדימויים איטיים וסדירים יותר. לכרך התאומי יש אופי קישורי, תקשורתי אינטלקטואלי מתוחכם של חיי הנפש לעומת הכפריות המייצרת קרבה רגשית ומקצב איטי. משהו בכרך הופך את האדם למספר שהוא סממן של תבוניות, שכלתנות , הכרך התאומי לובש צורה של אינטרס , עינייניות חסרת רחמים (שם,26) אגואיזם כלכלי אין מה לחשוש מהטיה בלתי צפויה בשל יחסים אישיים. סדר היום התאומי בכרך הוא בעל סממן מספרי , חישובי. ערכים כמותיים מחליפים ערך איכותי . למזל תאומים יש מהות חשבונאית. בעירה הקטנה או בכפר התאום יחוש מחנק סוג של אקווריום…בכרך כל חוט שנטווה מצמיח חוטים חדשים , זהו חיווט מרקוריאלי בלתי פוסק של תנועה קישוריות והללו יוצרים את המרחב הקשתי קוטבי בעל סממן של חופש ואופטימיות ..של היות לקראת… אבל למרות הנאמר יש בו בכרך העדר אותנטיות של קשרי אנוש אמיתיים ולכן הוא מזמין גם סוג של בדידות וניכור. קישוריות היא לא באמת קשר ולכן האדם התאומי יכול לחוש נטוש בהמולת העיר  הפרט בתוך הכרך הוא מספר . המרחב אולי משחרר מההיסטוריה משהו, אך יוצר בדידות מסוג חדש . אוסוולד ספנגלר טען "שלעיר יש תרבות משלה: "מה שהבית הוא בעבור האיכר , העיר היא בעבור איש התרבות"…(אורבניזם ,41), תחבורה, תקשורת, חשמליות, טלפונים, עיתונים, פרסומת , מעליות.. הכל מחולל ניידות גדולה ריכוז גדול של אוכלוסיה אורבנית . ספנגלר סבור שכל התרבויות הן ילידות העיר זהו קריטריון של ההיסטוריה העולמית  זוהי היסטוריה של אנשי העיר. האנתרופולוגיה, מדע האדם עסקה בראש וראשונה בחקר האדם הפרימיטיבי . אולם בין התרבות התאומי העירוני הוא נושא לא פחות מעניין למחקר…למשל הניידות , התנועה התאומית מרקוריאלית לא נמדדת רק באמצעות שינוי המיקום אלא יותר באמצעות המספר והמיגוון של הגירויים שהיחיד או האוכלוסיה מגיבים להם. ניידות תלויה לא רק בתחבורה אלא גם בתקשורת , חינוך, למידה וקריאה כמו גם להרחבת כלכלת הכספים למספר גדל של אינטרסים . המונח ניידות התאומי הוא היפוכו של "בידוד" זהו טווח רחב של תופעות שהעיר מייצרת. האנטלגנציה התאומית היא ללא ספק גם תולדה של נידות האוכלוסיה . מעניינת כאן העובדה שקיים קשר הדור (שם, 59) בין חוסר הניידות של האדם הפרימיטיבי לבין אי יכולתו לכאורה לעשות שימוש ברעיונות מפשטים ( קוטביות קשתית). הידע המצוי בידי האיכר כתוצאה  מהעיסוק המוחשי שלו בבקר מרעה או בשדה  , הקשר לאדמה מקשה על פיתוח הפשטה ומעבר מרמת המוחש לרעיונות. מאחר ומרקוריוס הרמס הוא האל המיתולוגי של הסוחרים השווקים והתחבורה, השוק הוא אחד הגורמים ליסודה של העיר המודרנית, בורסה, לשכות מסחר , כל הללו דורשים מהירות, הסתגלות והם בעלי אופי חדשותי. ידע מקבל חשיבות הכרחית. העירוניות מאפשרת את הפרסומת הכותרת, הרכילות וכל הללו את מה שקרוי דעת הקהל . בנסיבות אלה הרחוקות מרחק רב מהכפריות השורית הסמלים המקובלים של אופנה , סגנון , לייפסטייל כל המהומה הגדולה.. שמושכת את הצעירים מהכפר לעיר . סוג של שאיפה לאופטימיות ומרחב קשתי שלכאורה בפיצוי קוטבי מהווה גירוי ותוכן חדש. סוג של חיכוך ואינטראקציה ללא הפסקה. אך בעלי אופי מקוטע ותועלתני. צפיפות מחזקת השפעה של מספרים. רמזור, שעון, פגישות נקבעים  במספרים. עזיבת או התעלמות מהמספר תביא לשקיעה בבדידות. התאומים כמזל תקשורתי וחברתי מביא את האדם בעיר להצטרף לקבוצות של אחרים בעלי אינטרס דומה לשלו. החיים העירוניים הם בדרגה גבוהה בהרבה של תלות הדדית בין בני אדם . האנשים נתונים למניפולציות באמצעות סמלים וסטיראוטיפים המנוהלים ע"י קבוצות אינטרסנטיות שפועלות מאחוריי הקלעים באמצעות שליטה באמצעי התקשורת. הרדידות משהו של מזל תאומים נוצרת ככל שמספר האנשים המקיימים בינהם אינטראקציה גדול,כך תהיה רמת התקשורת ביניהם נמוכה ואלמנטרית היינו ברמת הדברים המשותפים המשרתים את האינטרס של כולם. מזל תאומים הוא בעצם הארכיטיפ של הסוציולוגיה האורבנית.

התמונה הבאה מדגישה את המימד הצורני הקיים בעומק המבנה של המזלות. זהו דגש על פיגורטיביות הקושרת שניי מאורעות מזמנים כה שונים לאחדות צורנית\רעיונית מאחר וההדגשה היא על עיתון וטלפון סלולרי כשהמיקוד בהם כה מוגבר …הזמן לא משחק תפקיד אלא הרעיון מתיך את המימדים לעיקרון מאחד נפשי של תלות בתקשורת וקישוריות תאומית.

תאומים מפורסמים

John F. Kennedy

Sen. John F. Kennedy, posing for picture. (Photo by Hank Walker//Time Life Pictures/Getty Images)

ג'ון פיצ'גרלד קנדי (29.5.1917) היה נשיאה ה-35 של ארצות הברית והיה בן 43 בלבד כשנבחר לכהונה. קנדי מייצג  בצורה מבהקת את מזל תאומים כשנתפס בעיני האמריקאים הרבה יותר צעיר , רענן ויפה תואר מאשר ניקסון ( מולו התמודד על הנשיאות) שניבט מהטלוויזיה בבחירות של 1960 כשדמותו אפרורית ודהויה. קנדי היה נואם מוכשר ועשה שימוש תאומי נכון במילים ובתקשורת. כך הפעיל את הקוטביות הקשתית ע"י נטיעת תקווה חדשה ואופטימיות והבטחה לאופטימיות באמריקה . הוא גם הבטיח מסע קשתי פורץ גבולות שבסיומו ינחת אדם על הירח. בעצם קנדי היה סוג של קמלוט , מעין אביר תמים אידיאליסטי , והצעירים נשבו בקסמו . את מותו מצא בידי מתנקש בדאלאס שבטקסס, כשנורה בקדילאק הנשיאותית.

140624-bob-dylan-1457_fc36cf65fb1e95993f7f2af408bc9600.nbcnews-ux-2880-1000

בוב דילן (24.5.1941) הזמר המפורסם בן מזל תאומים , צעיר לתמיד וגם כעת בגיל 70 ממשיך להופיע וחש טוב על הבמה. דילן הוא מרקוריוס הרמס שלא עולה בדעתו להפוך לסמל פתטי של שנות ה-60. דילו הוא לא רק מרקוריוס הרמס שליח האלים המיתולוגי אלא שליח של דור והוא גם מתווך תאומי בין מוסיקת הבלוז והפולק לבין בני דורו ובכלל בעל יכולת מכירה ושיווק מצויינים.

donald-trump-grow-up

דונלד טרמפ (14.6.1946) המיליארדר שמתמודד בימים אלו לנשיאות ארצות הברית  בהחלט כובש חלקים מאמריקה בעזרת מילים ומשפטים. הוא נלחם בעיתונות, בסינים, בהילארי קלינטון במקסיקנים ובאסלאם… הקשת הקוטבי מביא אותו למסע צלב אחד גדול בכל המרחב .. זהו מסע מילולי מחצן
בו הפה התאומי מייצר בליסטראות שיורות ללא הפסקה. אצל טרמפ התפיסה והפילוסופיה השלטת היא תאומית, זהו עולם של עסקים …וצריך לסגור עיסקאות. במובן מסויים התוקפנות המילולית שלו מזכירה בן תאומים אחר כאן בארץ, איווט ליברמן 5.6.1958 שלפני מינויו כשר ביטחון " ירה מילולית " בכל מה שזז…

2015PaulMcCartney_Press_060315.article_x4

פול מקארטני (18.6.1942) החיפושית המפורסמת אכן חווה את השניות המוזיקלית כששר וניגן יחד עם ג'ון לנון את מרבית שירי הביטלס . הוא יליד תאומים חברותי ותקשורתי ונראה צעיר מכפי גילו סוג של הפואר אטרנוס במיטבו.

HenryKissengerUSSecOfState_large

הנרי קיסינג'ר (27.5.1923)  היה מזכיר המדינה האמריקני בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת . הוא תאומים מאפיין בחריפות שכלו ובכושר ניהול המשא ומתן שניהל עם גורמים שונים בעולם. נחשב בזמנו לאשף ההדלפות ומניפולטור של מידע ועשה בכישוריו אלה שימוש מבריק כדי לקדם את עינייני החוץ של אמריקה ( קוטביות קשתית) . רעיון השניות של המזל נכרת היטב בסיפרו "דיפלומטיה" (1994) שבו הוא מציג הנחת יסוד דואלית של שתיי גישות למדיניות החוץ האמריקנית: זו של וודרו ווילסון, והאחרת זו הנעוצה במורשתו של תיאודור רוזוולט.

Wayne-Eastwood

תאומים אחרים הם השחקנים ההוליוודיים ג'ון ויין (26.5.1907) וקלינט איסטווד (31.5.1930) שברוב סרטיהם מצאו את עצמם מגלמים בוקרים, אקדוחנים ומשליטי חוק וצדק במערב הפרוע. במבטינו הכוכבי זהו רק עוד אישוש לרעיון הפיצוי הקוטבי קשתי הפועם בבני תאומים.

gty_joan_rivers_04_kb_140828_16x9_992

ונסיים בג'ואן ריברס (8.6.1933) הטלויזיונית מאמריקה שהיתה ידועה בסגנון הדיבור החצוף וקול רם וצורם שכללו גם קומיות תאומית כשנהגה לצחוק על עצמה ועל ידוענים הוליוודיים. וכל אלה בגיל 80 שאצל התאומות הוא אולי 40…

מקורות

מרטין רודן " פנתיאון האלים האולימפים , מבוא למיתולוגיה יוונית , על הרמס מרקוריוס  עמ 41 . בצלאל ירושלים 1982.

תנ"ך, ספר בראשית פרק ב'.

רבקה שכטר " התנ"ך כמשל, ספרא 2008

פרו'פ רחל אליאור "חירות על הלוחות " אוניברסיטה משודרת משהב"ט, ת"א 1999

אלן ווטס, דרך הזן חרגול, עם עובד, ת"א 2009

גתה "פאוסט" חלקים 1,2 דביר, ת"א 1975

יעקב בורק "רעש" כנרת זמורה ביתן, ת"א 2009

מרשל מקלוהן " להבין את המדיה (במקור 1964) בבל, ת"א 2003.

ניל פוסטמן " בידור עד מוות" פועלים, ת"א 2000.

מישל פוקו " הארכיאולוגיה של הידע"(1969) רסלינג, ת"א 2005.

ג'ורג' אורוול 1984 עם עובד, ת"א 1982

אלדוס האקסלי " עולם חדש מופלא" (1932) כנרת זמורה ביתן, ת"א 2008.

פייר בורדייה " על הטלוויזיה (1996) בבל, ת"א 1999.

שלמה בידרמן " מסעות פילוסופים " ידיעות אחרונות, ת"א 2003.

אוה אילוז " תרבות הקפיטליזם" אוניברסיטה משודרת משהב"ט, ת"א 2002.

ז'אן בודריאר "אמריקה" (1986) בבל, ת"א 2008.

יוהאן הוזניחה " יומן אמריקה" (1926) רסלינג, ת"א 2007.

סלבוי ז'יז'ק  " ברוכים הבאים למדבר של הממשי "(2002) רסלינג, ת"א 2002.

שלמה שוהם " אלימות האלם "פרק 6 מילים מילים, צריקובר ת"א 1984.

הנרי קיסינג'ר "דיפלומטיה" שלם ירושלים 2007.

גיאורג זימל ,רוברט פארק ,לואיס וירת, אורבניזם, הסוציולוגיה של העיר המודרנית. (1925 ,1938) רסלינג, ת"א 2007.

מזל שור 20.4 -20.5

הערה

המיתולוגיה של מזל שור

bull

במיתולוגיה היוונית שור הוא סמלו של זאוס, אבי האלים. זאוס מופיע בדמות השור פעמים רבות כשרצה לפתות נשים . השור נולד מהזיווג  בין פסיפיאה , אשת מינוס , לשור הלבן ( המיתולוגיה היוונית 2000). הצאצא הוא המינוטאורוס , יציר כלאיים של שור –אדם. המינוטארוס נכלא במבוך של דדלוס והומת בידי תזאוס. השור הוא דמות הפיתוי המיני של זאוס היות שכשהשתמש בתחפושת של שור הצליח לחטוף את אירופה בתו של פינוקס מלך פניקיה. השור הלבן, הלא הוא זאוס חטף אותה לכרתים .השור מזכר מיתולוגית גם במטלה השביעית של הרקולס, במסגרת משימותיו האתגריות. כאן הוא אמור היה לתפוס את השור הלבן, אותו שור שפוסיידון שלח ממעמקיי הים למלך מינוס . מינוס נדר להקריב את השור לאל, הפר את הבטחתו ושמר את השור לעצמו. פסיפאה אשתו התאהבה בשור הלבן וגם שכבה איתו. לאחר האקט המיני השור הפך אלים ופרוע והרקולס הצליח להשתלט עליו. השור המשיך בדרכו עד למרתון ולבסוף, כאמור, הומת בידי תזאוס.

מזל שור מייצג את האדמה, הקביעות והעקשנות הטריטוריאלית אך לא רק, הוא גם מזל של יצירה, של מוסיקה ונפש. הדינמיקה העמוקה המקופלת בשור, הנעה בין מטריאליזם וגשמיות לבין נפש ויצירתיות , פותחת צוהר להבנת נפש האדם כמימד בתנועה ולא כמצב קבוע במקומו. כאן המיקוד הוא בדינמיקת הגומלין עם המזל הקוטבי לו בגלגל המזלות, העקרב. מתח הניגודים בין השור לעקרב מייצג וממחיש בצורה מרתקת את רעיון ההפכים המשלימים, זרימה דו-סיטרית ומתח קוטבי המעוגן בצורה מעניינת בזודיאק . מימד הקוטביות פועל לא רק ברמת הפרט אלא גם ברמת הקבוצה בצורה רחבה יותר. מאחר ובאסטרולוגיה קיים רעיון העידנים, עידן אסטרולוגי נמשך כ-2160 שנה בערך. נקודה זו מביאה אותנו כעת להמצאות בעידן הדלי. לפניו הינו בעידן הדגים וסיבוב נוסף אחורה בסרט הפילים האסטרולגי מגלה את עידן הטלה של יון וספרטה. הרלוונטי כעת לעינייננו הוא עוד קצת רוורס… לעידן הקודם לטלה, עידן השור.

pyra

מצריים הקדומה  כ-4500 שנה אחורנית.

הפירמידות והספינקס בגיזה שליד קהיר מעידים יותר מכל על עצמתה של האסטרולוגיה והידע הכוכבי של התרבות המצרית הקדומה. למצרים היה פולחן הפר המקודש מקושר לאל סרפיס . ההמנון המצרי התבסס על שור שדוחף ופותח בקרניו את דלתות האביב. בהתאם לעיקרון קוטביות, פיצוי והפכים משלימים זה את זה, עידן השור של מצריים העלה בעוצמה את מזל עקרב והביאו לביטוי דומיננטי בולט וברור כשמדובר בהתבוננות מערכתית-קבוצתית. עקרב מייצג מנקודת מבט אסטרולוגית את רעיון המוות והלידה מחדש . מצרים של עידן השור הפכה עקרבית במהותה ובסממניה הפנימיים והחיצוניים שהם העולם הפירמידלי , הספינקס והאובליסקים בלוקסור , שרובם מבטאים עוצמה חומרית שווארית גדולה ומסיבית. אך מימדים אלה למעשה נועדו לבטא את העיסוק האינטנסיבי של המצרים במוות העקרבי . (אחד הרעמססים העוצמתיים כונה " מלך עקרב") הפרעונים עסקו בפולחן המתים אך המת עובר שינוי , מטמורפוזה עקרבית של מוות ולידה מחדש , הפעם לאל.

ההתחדשות העקרבית מיוצגת ברעיון החניטה של הפרעון וקבורתו בפירמידה. הפרעון המצרי לא מוותר על הגוף הפיזי השורי , הרי הוא רק תחנת ביניים בדרך למסע , להתחדשות ולחיים במימד אחר . החניטה היא עקרבית היות שמטרתה הוא שימור והתחדשות בעולם אלוהי . הפירמידה היא מבנה העוגן על הקוטביות השורית=עקרבית כמקום של מוות ולידה מחדש . סוג של תחנת ביניים. הספינקס הוא השלמת קוטביות המזלות אריה = דלי לייצוג צלב המזלות הקבועים. מערכת זו של זרימה וזיקה בין המזלות המגולמת במבני השור הענקיים במשך אלפי שנים מראה את עומק ההבנה המצרית לחוקיות הקוסמולוגית וההקשר שיש לה לזמנים , תקופות ונפש האדם .העקרב מקפל בתוכו את התובנה העמוקה של הנפש המצרית הרואה בחיים פרוזדור צר לקראת הדבר החשוב –המוות. הפרעונים לקחו עימם לקבר זהב ורכוש בכמויות  שהפליאו את חוקרי הפירמידות, כה עזה הייתה אמונתם בגילגול הצורה העקרבי ובהתחדשות. כאן המקום לציין שיציאת בני ישראל ממצריים מייצגת תפיסה רוחנית שונה העוגנת לא על המוות אלא על הבחירה בחיים ללא הדרמטיזציה הפרעונית מצרית. לאחר חציית ים סוף מופיעים 12 המחנות ( המייצגים את 12 המזלות) כנגזרת של הוצאת ידע אסטרולוגי פירמידלי ממצרים, עמוד האש (יסוד האש) שהלך לפני המחנה בלילה, עמוד הענן (יסוד האויר ) שכיוון וניווט ביום והאקט של בקיעת ים סוף משלים את היסודות מים ואדמה. הפעם מכוח עליון ללא ייצוג חומרי הבנוי מאבנים. משה מנתץ את עגל הזהב והמסר הוא מסר פילוסופי יהודי עמוק . החומר לא קונה בלעדיות על התודעה האנושית. זוהי שונות מהותית מהמימד המצרי מטריאלי זהו זיכוך מהמטריאליזם השורי מצרי של הפירמידה. העם מתמקד רק באלוהים והוראותיו. דגש נוסף הוא האכילה מעץ הדעת שמביאה למודעות מחשבה ושפה . הללו לא חומריים . מבחינת היהדות העולם הוא תולדה של אנפורמציה , החומר רק מציית למידע . אם אדם וחוה היו אוכלים מעץ החיים זה היה רכישת הסממן הפרעוני מצרי של אמונה טוטלית בגוף ובפיזיות , של חיים לתמיד. בנצרות גופו המעונה של ישו על הצלב הוא כפרה על החטא הקדמון .האכילה מעץ הדעת מעוררת את המודעות לעירום השורי =עקרבי וחטא תאוות הבשרים החומרית, הרגעית, הזמנית. זוהי תגובה הנובעת מפחד , מעובדת היותו של הקיום הפיזי מוגבל , חולף ומתכלה. כך הם ביטאו חוסר אמונה בנצחיות האלוהות , גורשו מגן עדן לעבוד את האדמה בזיעת אפיים כנאמר בבראשית ג' 17.

…."ארורה האדמה בעבורך, בעיצבון תאכלנה, כל ימיי חייך." ישנה כאן למעשה הנחה המעוגנת בקוטביות של שור עקרב: האדם, בגלל המימד הפיזי – חומרי – בשרי של השור, שרוי בעצם בחטא ולכן צריך להתעלות על הקיום הגופני. הפיזי, חומרי השורי מביא לאשליית זמניות וקונה אחיזה חומרית מינית בהכרה האנושית. זוהי מגבלה שיש להתגבר עליה. שליחותו המשיחית של ישו בן האלוהים היא למות על הצלב. חנה שכטר , בספרה "התנ"ך כמשל" (2008) טוענת שמחבר משל עץ הדעת הכיר את התרבות המצרית שהאמינה שורית = עקרבית בנצחיות האדם שנשאר לנצח בגופו שלו, אם לא בעולם הנגלה אזי בעולם חלופי לאחר מותו. האיסור לאכול מעץ החיים הוא התרסה כנגד הבלעדיות השורית האסטרולוגית שקנתה אחיזה בעידן השור בנפש המצרית. האכילה מעץ הדעת מביאה עימה פיצוי כי יוצרת מודעות לנצחיות מסוג אחר . ליצירת חיים, להמשכיות של צאצאים במקום להיות נצחי בגופו הנצחיות תקבל ביטוי בשרשרת הדורות . שור הוא מזל הקיניין והרכוש . לאחר שאדם "ידע את אשתו ותהר "חוה אומרת בנימה שורית:"קניתי איש את –יהוה", המשמעות של קניתי היא "יצרתי" , האדם הוא תוצר הפקה משולשת : אלוהים , גבר ואשה. המשמעות של "קניתי" היא "יצרתי" , שכטר (239) גורסת שרק אחרי שאכל מעץ הדעת נוכח האדם לדעת שאינו יכול לאכול מעץ החיים. "אהיה אשר אהיה" (כך אומר אלוהים למשה שמות ג -14) מרמז על עתידנות ואפשרויות פתוחות ולא מעגליות אסטרולוגיות כתפיסת מצריים. לינאריות מחליפה מעגל , חופש בחירה מחליף דטרמיניזם. בתנ"ך אין עולם חלופי כמו במצרים ואין גם צורך בעולם חלופי במחשבת התנ"ך. אחרי כל שלב בבריאה אלוהים אומר "כי טוב". יציאת מצריים אם כן היא מהפיכה רעיונית פילוסופית מחשבתית ומחשבת התנ"ך היא ריאקציה כנגד תפיסת הבלעדיות השורית =עקרבית המצרית. התנ"ך אוסר על המחשת האל וסגידה למסיכות ופסלים. למופשט אסור להפוך למוחשי וליצור אולי מגמה חומרית דטרמיניסטית בנפש האדם. היהדות ממוקדת בטקסט , הכתב הוא הטריטוריה המקודשת והלא חומרית של היהודי. היהדות אימצה את השפה והחליפה את הטריטוריה השורית בירושה הכתובה, בספרים.

הבעיתיות הפסיכולוגית העמוקה של מזל שור נובעת מהפחד המגיע מהקוטביות העקרבית , פחד מכיליון שעלול להוביל למטריאליזם מוגבר ולצרכנות מפרזת ודגש מיני לא פרופוציונלי. היציאה מצרים במובן מסויים היא המשל של ""לך לך".. של אברהם אבינו כסימן למרחב אפשרויות המעוגן בבחירה חופשית שאלוהים נתן לאדם. אך כדי לזכות בבחירה יש לוותר על הטריטוריה השורית הישנה שאם תקנה בלעדיות הכרתית אצל האדם תביא לתפיסה דטרמניסטית מצרית. מיקוד תנ"כי נוסף בשאל החומרנות השורית הוא בסיפור קורח ובני עדתו (במדבר ט"ז) בו הם נבלעים באדמה ויורדים חיים שאולה…השאול וכל מה שמתחת לאדמה נחשבים עקרביים באסטרולוגיה . זהו איתות אזהרה תנ"כי  המצביע על הסכנות הטמונות בתפיסה גשמית חומרית מידי של מזל שור . בדיבר העשירי נאמר "לא תחמוד בית רעך …אשת רעך..שורו..ואמתו.. על האדם מוטל להתגבר על תאוות הרכושנות והקיניין ובכפוף לזרימה המקוטבת של שור-עקרב להימנע מקינאה עקרבית באחר בגלל כסף ורכוש . קינאה היא מטריאליזציה של הנפש . ניתן לראות במצות השמיטה סוג של הגבלה ומיעוט האדמה השורית ביהדות. בשנת השמיטה חוזרת האדמה המנוצלת על ידי עובדיה לבעלות האלוהים, בוראה וקונה את זכותה להתחדש ולחדש את כוחות הפיריון שמצויים בה.

פאודליות אדמה מיניות ופיריון

בהתבוננות היסטורית  אחרת קיבל מזל שור ביטוי קניין ואדמה מובהקים בתקופת הפיאודליזם במאה העשירית עד המאה השתיים עשרה . בתקופה ההיא רווח מנהג שכונה בנפיקיום , שמיקד את הקיניין השורי בטקס בשם הומגיום. ההומגיום היה בעצם שבועת נאמנות של הוסל לשליט, לפיאודל. הפיאודל שולט בכפופים לו , הוסלים. אלה מצידם מקבלים קרקע לעבד אותה ובתמורה הם נשבעים לנאמנות לפיאודום. זהו מימד שורי שקושר בין האדמה – הרכוש , והנאמנות –הקביעות. הרכוש כאן הוא מרכזו של הסיפור הפיאודלי-שורי.

eric noimanאריך נוימן (1905-1960) פסיכולוג מהזרם של יונג , מדגיש בספרו " אמור ופסיכה" (1950) את העובדה שבטקסים ששולבו בהם פיריון, חקלאות שורית ומיניות עקרבית, בוצעו סירוסים של זכרים לאחר שהגיעו לפורקנם המיני. הפסיכיאטר השוויצרי קרל גוסטב יונג (1875-1961) כתב על בני הווקנדי באוסטרליה שחופרים בור שנראה כפות נקבי , רוקדים סביבו בלילה ותוקעים בו חניתות כסמל לפאליות תוך צעקות  " זה לא בור אלא אשה". בסציליה סגדו לאלות פיריון וחקלאות באורגיית " הקוטיקקה" שבמהלכה הצעירים פגמו בעצמם מינית . ריקודי זימה כגון אלה נועדו לבטא את המעגליות השורית עקרבית המעוגנת במתח קוטבי. הכוונה היא להפוך אנרגיה מינית לעבודת אדמה שורית תוך שימוש בסמליות ההזרעה ההיריון והלידה . באותו מקום מוסיף יונג שהנוהג העתיק של " משכב כלולות" בשדה נובע מן הצורך להעניק לו פוריות, ובכך לתת לרעיון האסטרולוגי יותר תוקף שלפיו בהפריית אשה (עקרב) ובהפריית אדמה (שור) ישנה הקבלה. ביוון הקדומה התנהלו חגיגות מין ופיריון כדי שהשדות יניבו והמקנה והבהמה יתרבו. הקשר בין האדמה השורית  להשפלה ולנחיתות ולהקזת דם עקרבית מתקיים בגלל מלחמות המתנהלות על טריטוריה , קיצוניות וקנאות עקרביים  מהווים בסיס ועילה לאיבה בין ישראל והפלשתינים הנאבקים על אדמת מריבה , כשהמוקד הוא ההתנחלויות הישראליות. כפריים וחקלאים במקומות שונים בעולם הפכו קרבן לעריצות בתקופות היסטוריות שונות. התנאים המשפילים בשדות האורז של הודו-סין או כלפי הפועלות הערביות העובדות כפופות גב בשדות התות שבשרון, כל אלה באים בהקשר של חיבור גוף ונפש ברעיון האסטרולוגי הכורך אותם יחדיו ללא הפרדה . שור מתקשר לגרון , לעורף ולצוואר, "קשה עורף" נהוג לומר על העקשן השורי. ג'ורג' בוש מי שהיה הנשיא ה-41 של אמריקה, לעג בזמנו לאנשי ארקנסו שאותה הציג כמדינת עוני ובערות . וזאת מהסיבה שהיאנקים מהצפון של ניו אינגלנד , בוגרי האוניברסיטאות היוקרתיות , רואים בדרומיים , בתושבי המדינות השוריות , החקלאיות  כארקנסו, נחותים  " אדומי עורף" (רד נקס), כפי שהם מכנים אותם בבוז.

המתח הקוטבי בין שור ועקרב  בא לידי ביטוי כשאנו מבקשים הלוואה בבנק . הבנקאי הוא ייצוג של הפיאודל השורי היות שמחזיק את קופת הכסף , אך במהירה הבקשה הכספית להלוואה או למשכנתא הופכת לחקירה עקרבית וירידה לקרביים הכלכליים של יכולותינו. כמה אנו מרוויחים בדיוק , מהם הביטחונות שלנו ללקיחת הכסף, מה עם ערבים לחתימות . זוהי הקבלה להתערטלות המינית העקרבית בכדי שנקבל את מבוקשינו . הבנק ידע עלינו הכל ומרגע החתימה על ההלוואה אנו משויכים איליו והופכים לקיניינו בשל חובנו איליו. כך גם יחסן של מערכות המיסוי של המדינה אל מול הפרט . הן דורשות מאיתנו להתפשט ולהציג את כל מה שיש לנו , בבנק , וברכוש והיכן שרק אפשר .

מאחורי האנרגיה הכלכלית השורית עומדת משאלה מינית , ומאחורי המשאלה המינית של עקרב מסתתרת כוונה כלכלית שורית. אלה שניים שהם אחד . נפש וחומר המשוואה האיינשטנית על שקילות חומר ואנרגיה מקבלת כאן ביטוי מעניין במשקפיים אסטרולוגיות. העקרב הוא האנרגיה השור הוא החומר.

shutterstock_334716251

שור ברמת הקבוצה – ספרד וישראל

ספרד מאפשרת להתבונן ולחוות  את מימד המתח הקוטבי של שור-עקרב . השירה כמאפיין של מזל שור (גרון במימד הפיזי) מפורסמת אצל הזמר חוליו איגלסיאס  המרטיט את לבבות הנשים באולמות ובאיצטדיונים. שנים קודם לכן ביטא את הכישורים המוזיקליים ילד בשם חוזליטו שהמבוגרים שביננו יזכרו אותו בודאי. חזנים וטנורים משוייכים למזל שור . לוציאנו פברוטי הטנור המפורסם האמין שהדינמיקה השורית-עקרבית משפיעה על קולו. הכוונה היא שסקס לפני הופעה , כך לדעתו של פברוטי , מועיל לקול . פברוטי סיפר בראיון חושפני לעיתון הגרמני "בונטה" שמעריצות התוודו לפניו כי עברו חוויה מינית סוערת כששמעו אותו שר… אולי זו הסיבה שמכר את קולו לחברת כרטיסי האשראי " אמריקן אקספרס" בתשדיר פרסום. הפיצוי העקרבי הספרדי בא לידי ביטוי בעברה ההיסטורי של מדינה זו בדמות התוקפנות האכזרית שהונהגה שם בתקופת האינקוויזיציה . אנשים נאלצו להתוודות על "פשעיהם" כביכול, הם עונו, נשרפו, הטבעו ונתלו , והכל כדי להודות עקרבית במשהו שכנראה כלל לא עשו . היו אלו הלשנות מכוונות ויזומות שבעטיין הם מצאו את עצמם במרתף העקרבי. המימד השורי מעצם  בספרד במלחמות השוורים , אירוע בולט ומפורסם לאורך השנים. הסופר המינגווי בספרו "קיץ מסוכן" המטדור והפר הופכים לאחד ברגע שהחרב ננעצת בפר . המינגווי מעצים את הדינמיקה השורית-עקרבית בתיאורי המוות. צורת ההריגה של הטורו (השור) היא הריגוש של המטדור , ריגוש ההמון הצופה.בסמליות המיתית העמוקה  של האסטרולוגיה חיסול השור מייצג את מות הגוף הפיזי , את השיחרור מחומרנות וגשמיות. זוהי חווית המוות העקרבי שחסר את החניטה הפרעונית. נשים ביציעים מסירות פרטי לבוש תחתון ומשליכות לזירה, על המטדור הצעיר . אלפי נשים מכל רחבי ספרד באות לחזות בסמל המין החדש . הצרחות הממלאות  את חלל האיצטדיון הולכות וגוברות ככל שטכס ההריגה מתארך . דומה שהאינקוויזיציה קמה לתחייה ומתחדשת באיצטדיון. השור משפל עקרבית ומתייסר עד לדקירה הגואלת , הכל להנאתו המינית של הקהל.blood and sand

יש גם כסף גדול, השחקן רודולף ולנטינו בן מזל שור (6.5.1895) הופך בסרט "דם וחול" (1922) בו משחק מטדור לעשיר ומצליח בעקבות כישוריו , ולנטינו היה סמל של פיתוי מיני עקרבי.

 

ישראל נולדה  ב-14.5.1948 כבת מזל שור, היא מקפלת בתוכה באופן מובהק את המעגליות השורית-עקרבית . היא מבטאת את המזל עוד מזמן שהחלוצים ייבשו את הביצות , מימי המושב והקיבוץ, כשהחקלאות היתה חלק מאתוס ההתיישבות , ועד להתנחלויות של היום. ישראל מבטאת את השור במימד הנדל"ני המוגבר שיש בה , בקופסא הכחולה של הקרן הקיימת בנטיעות ט"ו בשבט , ובסברס הקוצניים שמשמשים לה כסמל., במילים כמו "תכלס" , או "בשטח"…אלו הן מילים " קרקעיות" של מזל שור , ממש כמו הלילה החיוור היורד על עמק יזרעאל…או אדמה אדמתי …הקשר לקרקע בולט ונמשך החל משיריי העבר המפורסמים ועד לקו בר-לב וקבלני העפר בסיני של 1973.

israel born

העקרב לא מאחר להופיע: ועדות חקירה מוסד שב"כ , משטרה , פיגועים, מוות, עצב ושכול , כישלון מודיעיני עקרבי ב73 של מלחמת יום כיפור ומנהיגים ילידיי המזל כגולדה מאיר (3.5.1898) ומשה דיין (20.5.1915) . פרשת המרמרה  והקומנדו הימי העקרבי …וכמובן הקומזיץ …המנגל , שהריי אש היא ייצוג עקרבי .." הו את אדמתי שבנו אלייך " הוא פזמון שורי . הסחיבה מהלול של ימי הפלמ"ח היא  "הפשע העקרבי" . ישראל נולדה מהשואה , מהשריפה העקרבית הגדולה וממותם של ששת המיליונים . האדמתיות של ישראל השורית היא תגובה לחור השחור שהותירה השואה , מטריאליזציה של הנפש הקולקטיבית המגיבה לארובות העשן  של מחנות ההשמדה העקרביים. רגבי האדמה והחומרנות הגואה , קניונים וצרכנות כהיאחזות בפיזי , בחומרי , כל אלה הופיע, אולי בגלל פחד הקיים בנו מאז השואה.

shopping

הקניון , תא המדידה וכרטיס האשראי

מאחר ושור הוא המזל האסטרולוגי של צרכנות ותפיסה חומרית גשמית של החיים, הוא כנראה המנוע העיקרי שעומד מאחוריי מרכזיי הקניות, הקניונים. אתה מסתובב מהופנט מהשפע שהקניון מציע מסונוור ממגוון המוצרים , אין רגע של ריקנות , המלאות עולה על גדותיה, לב ליבה של החומרנות השורית. בקניון מולך כרטיס האשראי , מקודד בשקט את הזהות שלנו , מעורר אותנו למחשבה המרקסית , כן של אותו בן מזל שור…על ההון המעמד והשונות הכלכלית בין אנשים. ככל שבידינו שקיות רבות יותר , כנראה נהיה מרוצים יותר מההתאמה שלנו למציאות החומרנית שורית , מה שכרטיס האשראי מאפשר. הכרטיס משחרר ולו רק לרגע מהקוטביות העקרבית של הפרולטריון המרקסיסטי, הוא קיבל אישור  ועכשו " מאמינים לי, אני בצד הנכון …" זוהי התאמה למילה קרדיט שמקורה הלאטיני  הוא  credere שפירושה להאמין. האשראי אכן מחפצן אותנו , אך גם קושר אותנו לעוד מימד והוא זמן העתיד. אנו נקשרים אל העתיד בהתאם לתאריך החיוב של הקרדיט  זהו סוג של אישוש לנפש על מימד הזמן . בחנות אנו ממששים את הבגדים ומחטטים בין הקולבים זהו סממן פיזי כמעט מיני עקרבי . מתחיל במבט עובר למגע, וממשיך לשיא האינטימיות בתא במדידה בו התשוקה ללבישת הבגד מתממשת (רולנד ארוחת בקר עם סוקרטס 2009) עם לבישת הבגד החדש . הבגד משחרר אותנו מנחיתות עקרבית , רגע של דימוי חדש …כן אנו שווים את זה.. תא במדידה הוא תרפויטי היות שמאחוריי המישוש –לבישה-רכישה מסתתר עומס פסיכולוגי כבד בנפש . הקניון ישחרר זאת לכמה שעות ולא יותר. תא המדידה מהווה מטמורפוזה עקרבית המגיבה בקוטביות לשור כסוג של שינוי זהות ולידה מחדש . נכנסנו לתא ויצאנו אחרים , החנות מרכיבה לנו זהות חדשה. בכניסה לחנות תשאל המוכרת" אפשר לעזור ". ?  " אין צורך" , תבוא התשובה המתנצלת , רגע לפני "הפשע" רגע לפני המגע הממשש, דקות ספורות לפני השיחרור הגואל מזהות דטרמיניסטית  " אני רק מסתכל". בתא המדידה לאחר הלבישה , הדמות במראה המביטה בנו היא מישהו אחר .

sexand-the-city

ב"סקס והעיר הגדולה" חבורת הנשים מצויות במרחב הקוטבי שבין המזלות שור ועקרב, המרחב הקפיטליסטי צרכני של קניות וסקס . שמלות ונעליים, דייטינג עם בחורים, בחורים עם כסף זוהי צרכנות שורית וסקס עקרבי  מסתבר שהללו הולכים יפה ביחד. הקינאה העקרבית מגיבה במעגליות לקפיטליזם הצרכני של השור ואכן קוטביות זו בעוגנת במתח של רכוש וקינאה היא מעמודי התווך של הקפיטליזם.

drorדרור הלוי בספרו " מזמן למרחב ולהפך"(2011)  טוען כי השופינג הוא הצורה האחרונה שלובשת הספירה של פעילות ציבורית. השופינג הוא הדחף של הקפיטליזם לשכפל את עצמו עד לאינסוף בעודפות ודחיסות של מוצרים וצרכנות. אנו כבר מצויים אחרי נקודת ההתכה עמוק בתוך הנשורת שלאחר המימוש השורי במגה סטרוקטורה צרכנית.

שוורים מפורסמים

מרק צוקרברג(14.5.1984) מייסד פייסבוק ושווה עשרות מילארדי דולארים אין כלל צורך להכביר מילים בעיניין צוקרברג…

ווליאם שקספיר (23.4.1564). יצירותיו כמו מקבט, המלט, המלך ליר ואותלו רוויות במוטיבים העקרביים הקוטביים למזלו השורי בהתאם לעיקרון הפיצוי וההשלמה של קטבים בגלגל המזלות. המימדים של בגידה, נקמה והלשנה, מוות ואובססיה ומניפולציה הינם המוטיבים המרכזיים ביצירותיו. מקבט שואף למות, יוליה של רומיאו מתאבדת, הדיכאון העקרבי של המלט  ושאלתו המפורסמת" להיות או לא להיות" הינם התוכן הלא מודע העקרבי הטמון בכל שור ומחכה לביטוי. כך גם הבגידה והירושה העקרביים ב"מלך ליר" ומותה של ליידי מקבט. מעניינת העובדה האסטרולוגית שהשחקן ששיחק בסרט "אותלו" (1952)" ב"מקבט" (1948) וב"מלך ליר" (1953) שקולו הגרוני העמוק זכור עוד מאז הוא אורסון וולס, בן מזל שור שנולד ב6.5.1915. ולדימיר נבוקוב שכתב את " לוליטה" (1955), ספר העוסק במיניות ופיתוי עקרביים במהותם.

קרל מרקס (5.5.1818) הוא דוגמא מצויינת לאיפיון מזל שור היות שהמוטיבים המרכזיים בכתביו "הקפיטל" (1867) והמניפסט הקומוניסטי (1848) קשורים לבעלות ולהון . מרקס עמד על מצוקת האיכרים השוריים , שחוקי הקרקע שחלו עליהם היו ביטוי לאינטרסים של בעלי הקרקעות עצמם. מרקס הוא שור היות שלא האמין במפשט ובאלוהים או באידאות נשגבות וטען כי כל בני האדם הם השתקפות של המטריאליזם השורי וכוחות השוק. האדמה השורית היא לגביו הבסיס לכל מבנה העל האחרים. ההתמקדות בקיניין הפרטי היא לב ליבו השורי של מרקס.

זיגמונד פרויד (6.5.1856) ההוגה היהודי המפורסם עסק ברפואה ופסיכואנליזה של הנפש ומייצג מצויין את הצלילה " למרתף העקרבי" לאחר שהגדיר את החלום כביטוי תת מודע של הדחקת המיניות, החרדות והטראומות . משנתו של פרויד מקפלת בתוכה משאלה עקרבית עמוקה וחבויה , זוהי משאלה קרימינלית  המחברת בין תאוות הרצח שלנו מכוונת כלפי אבותינו והכרה בחוש האשמה האדיפלי . לפרויד יש מיקוד גם בשניי יצרים ראשוניים בשם ארוס וטנטוס המייצגים את המימד העקרבי שוורי.

dali

נחתום עם סלבדור דאלי (11.5.1904) השור המרתק ביצירותיו שמראות רבות את הישבן העקרבי קוטבי של נשים מתרחצות . דאלי היה שטוף במיניות עקרבית ובגאונות . הוא העריץ כוח וכסף וטען שלהיות מיליונר חשוב יותר מלהקים מוזיאון….

מזל טלה 21.3-19.4

הערה

המיתולוגיה של מזל טלה

ארס בנם של זאוס והרה דמה בתאורו המיתולוגי לאימו. הוא יורש מימנה יצר סכסכנות ונטייה למריבות. הוא תקפן ואוהב אלימות לשם אלימות. מוצאו מתרקיה (מרחב המצוי בין יון בולגריה ותורכיה). בעת העתיקה היו במקום זה שבטים ברברים , אלימים וידועים באכזריותם ובכישורי הלוחמה התוקפניים שלהם. בתקופה הרומית נמנו הגלדיאטורים המפורסמים ביותר (ד"ר מרטין רודן , פנתיאון האלים האולימפים, 1982) על בני השבטים התרקים. מרס הוא שמו הרומי של ארס שהיה ברומי אחד האלים החשובים ביותר. למרות שביוונית המילה ארס קיבלה משמעות זהה למשמעות המילה פולמוס (מלחמה) מסתבר שארס הצטיין יותר במשימות אהבה מאשר במלחמותיו…

eres and afroditeארס ואפרודיטה נתפסים מתעלסים לכודים ברשת המוצגת לפני האלים האולימפים…זוהי המחשת עיקרון הקוטביות האסטרולוגי במבנה ההפכים המשלימים של המזלות טלה ומאזניים. ארס-מרס הטלאי יחד עם אפרודיטה –ונוס המאזניימית מייצגים את התוקפנות והאירוטיות שני האינסטינקטים הבסיסיים הנפגשים כאן בשיחרור מעצורים. עם הזמן הפכה דמותו של ארס לאל יפה תואר המסמל גבריות , עוז ופקחות. ביטוי אחר של מרס ומזל טלה מוצג  באל  הגרמאני ווטאן. ווטאן הוא רוח טבע אלמנטרית, שייך לרובד קמאי עמוק ולא רציונאלי , אינסטנקטיבי ,אינטואיטיבי. קיימים בו אלימות, שיכרון , פראות ואקסטזה. הוא מנער מטלטל באנרגיה חסרת רסן, תנועה סוערת ללא התחשבות, חופשי, מנותק , שובר חוק ונעדר כל התחייבות. סוער, שובר ללא התחשבות. יותר מכך, ווטאן לא מזדקן , במיתולוגיה הגרמנית הוא לא אל של ציבילזציה אלא חווית טבע כוחנית. מצוי תדיר בתנועה, צייד.

ילד וחיוניות ילידים , אוריינטליזם וריקוד

הטלה חיי בהרמוניה עם הטבע משוחרר מעכבות וממעצורים של דת ותרבות, מוסר וציביליזציה. הטלה יכול להיות בדואי במדבר , רובינזון קרוזו או אינדיאני גאה, אולי הכושי המתנגד לקולוניאליסט בספרו של פרנץ פאנון ("עור שחור מסיכות לבנות", 1952). הטלה האסטרולוגי הוא יצור קמאי, שבטי ראשוני בעל אינסטיקטים של הישרדות , ספונטני ושם דגש על מימד ההווה של כאן ועכשוו. החיות המתקשרות אליו הם זאב ונץ. מאטיס אמר פעם שהאמן צריך להסתכל על העולם כמו ילד אחרת תאבד המקוריות. הצייר ואסילי קנדינסקי סבר שילד מבטא עולם פנימי בצורה ישירה ועוצמתית ללא המסננת הנורמטיבית של הבוגר.

o-THE-LITTLE-PRINCE-QUOTES-facebook

ייצוג יפה של הטלה בספרות התרחש ב-6 לאפריל 1943 (כנראה לא במקרה) עם הופעתו של הנסיך הקטן של אנטואן דה סנט אכזיפרי. הספר הריי פונה לילד שבכולנו. תיקון המנוע של המטוס במדבר במפגש בין הילד לטייס הוא סימלי למציאת הילד הפנימי החבוי בכל אחד מאיתנו. (טלה אגב קשור לטכניות מכונות ומנועים). הנסיך הקטן הוא יצירת מחאה טלאית כנגד העולם הגדיי הכבד, המדחיק של המבוגרים. המחאה היא ע"י הדגשת הקסם של הספונטניות וחוסר העכבות , או בשפתו של אכזיפרי " הדברים הסמויים מן העין". הנסיך הקטן עובר מכוכב לכוכב והמסר הטלאי שלו הוא המרת השכלתנות בדימיון יוצר ( יצר=יצירה). כך קורה גם בהושטת היד של הילד לאי.טי הגווע בסרטו המפורסם של סטיבן ספילברג (אי.טי 1982). השוטרים החוקרים והמדענים לא מצליחים לרפאו גם אחרי אינספור בדיקות ושימוש במכשור מתוחכם. אי.טי מבריא ומתאושש בגלל אהבתו של הילד שמחזירה לו את החיוניות וליבו חוזר לפעום.

הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו ביטא תפיסה טלאית במונח " הפרא האציל"(1754) שהופיע בכתביו ושם טען כי הילד בעצם קרוב לטבע. בסיפרו "אמיל" (1762) הוא המליץ לפני הילדים לקרוא את "רובינזון קרוזו" כדי ללמוד איך להשתלב בטבע ובחברה הטבעית . מרק טווין כנראה חש דומה כשכתב את הקלברי פין בזמן שהאק עוזר לכושי ג'ים לברוח במורד המיסיסיפי תוך שלילת הנורמות הלבנות של אמריקה בשיעבוד השחורים בדמותה של הגב ווטסון הלבנה.

bilbi

בילבי היא דמות טלאית מבהקת בעלת הפנים המנומשות והשיער הג'נג'י . מרדנית, אינה נשמעת למבוגרים בסיפרה של לידגרן (1945) היא בוטה וגלויה עצמאית והרפתקנית ומשדרת חופש ומרחב של שיחרור ילד טלאי. המתנער מכבלים ומגבלות. מזל טלה מקבל ביטוי ספרותי וקולנועי בספרו של ג'יימס פנימור קופר המתאר אינדיאני אציל נפש אותו " אחרון המוהיקנים" בדמותו של הוקאי ( השחקן דניאל די לואיס) הלוקח חלק במלחמה בין האנגלים לצרפתים באמריקה של מחצית המאה ה-18. הוגים כאדוארד סעיד ( אוריינטליזם 1978), פרנץ פאנון ( עור שחור מסיכות לבנות, 1952) וגוזף קונרד (לב האפלה 1899) עוסקים ברעיון הטלאי כשסעיד מחדד את המתח הקוטבי של הטלה-מאזניים של 'התרבות' המאזניימית אל מול 'האחר'  האסלאם והמזרח והתרבות הערבית כולה. סעיד סבור שהמאזנים המערבי המציא את המזרח כדי להנציח את הקולוניאליזם. המאזניים המערבי זקוק לטלה האוריינטלי , הנייטיבס. הפרימטיבי, השחור האוריינטלי… כדי להישאר ' מנומס '..'תרבותי' סוג של דיאלקטיקה בין לובש הגלביה היושב על שרפרף מעשן נרגילה ומשחק שש בש בשוק במרקש לבין הגבירה הלונדונית המאזניימית בדרכה לאירוח מנומס של שעת התה. מוסר ויקטוריאני אל מול העירום השחור. פראנץ פאנון הפסיכיאטר השחור ממרטיניק מקצין את המתח הקוטבי של הטלה-מאזניים בטענתו שהשפעת הקולניאליזם הלבן על האדם השחור כה עזה ומטלטלת , עד שבסופו של דבר הכושי הורג את הלבן ובכך מנסה להיפטר מהלבן שחילחל לתוכו… הטלה חזר לזהותו המקורית המאזניים חוסל בחוץ ובפנים. קונרד סבור שברוטאלי הוא הלבן המנצל את השחור , אותו סוחר שנהב קורץ במסעו במורד נהר הקונגו האימפריליסט המדכא את השחור. כך בודאי חשבו המאו מאו כשנלחמו נגד האנגלים . אירופה המאזניימית אליבא דקונרד היא כאן הברוטאלית. הנחת היסוד כאן היא נחיתות טלאית אל מול עליונות מאזניימית במתח קוטבי המובנה בגלגל המזלות כדגם ארכיטיפי של נפש האדם ( הן ברמת הפרט והן במימד הקבוצה).

DeathofJamesCook1783

קפטן קוק ומלחיו בודאי נמשכו אל הילדות  הטלאיות החשופות והאקזוטיות כשנתקבלו על-ידיהן בהוואי במחולות וריקודים . כשקוק נרצח , איבד " הפרא האציל" ( כביטויו של הפילוסוף רוסו ) הטלאי את קסמו וגם היפיפיות כנראה נראו פחות מושכות למרות החזה החשוף ועטור  הפרחים. מאחר והאסטרולוגיה קושרת בין גוף ונפש ללא הפרדה ומזל טלה מיוצג גופנית בראש . לכאן מתקשר מוטיב הקירקוף האינדיאני , סימן הניצחון על האדם הלבן. האינדיאני לא שמע אולי על דקרט (בן מזל טלה…) אך בקירקוף אולי רוצה להדגיש את חשיבות הגוף לא פחות מהראש שניתן להחסיר מימנו… הילידים ובני השבטים מסמנים את עצמם בהדגשה פיזית צריבות וסימני גוף , חריטות בפנים וטכסי מילה אכזריים המתקשרים לעוצמה הזכרית של מרס ולמיניות הפאלית . טלה הוא מזל הריקוד המתקשר אצל השבטים למשיכה מינית וחיזור זוגי מאזניימי קוטבי. אך ישנם גם ריקודי מלחמה. בגלל הקשר הפיזי של הטלה לראש בעיסקת חבילה חוברים גם הקסדה והכובעים . זו כנראה הסיבה שאלטון ג'ון ( בן המזל  25.3.1947) מאפשר לבחורה המתפשטת בשירו המפורסם להשאיר את הכובע על הראש.. גם שרה ג'סיקה פרקר (25.3.1965) בת מזל טלה מסקס והעיר ידועה כאוהבת כובעים.

gloves

גבריות ותוקפנות, מלחמה, ספורט וניצחון.

האתולוג האוסטרי קונרד לורנץ (1903-1989) מדגיש את הנטיה הטלאית  (בשפתינו) האינסטנקטיבית שבאדם לתוקפנות הקיימת הן ברמת הפרט וגם ברמת הקבוצה. במבט אסטרולוגי ובכפוף לעיקרון הקוטביות וההפכים המשלימים המקופל עמוק במבנה גלגל המזלות התוקפנות מקפלת בתוכה משאלת השתייכות הנובעת מהמזל המפצה הקוטבי, ומשלים במתח ניגודים המאזניים, מזל המייצג את הרצון להשתייך. לורנץ טוען שהאדם הוא בעל יצר לחימה קבוצתי והתוקפנות הטלאית משרתת את רמת ההישרדות של האורגניזם והתרבות. מימד הזוגיות המאזניימי מופיע כאן להשלמה קוטבית מפצה בגלל התחרות בטבע על זיווג ונקבות. צבעו של הטלה באסטרולוגיה הוא אדום , צבע הדם , המאמץ והמאבק. האגרסיביות הזכרית היא מנגנון הישרדות טלאי המבטיח המשכיות באמצעות השתלטות על נקבות והולדת צאצאים רבים. פרויד למשל סבר שמיניות ותוקפנות הם שני דחפי היסוד שמהם נובעים כל היתר. ההורמון הזכרי, המיוחד הטוסטוסטרון, תורם לאגרסיה הטלאית. אלימות ומיניות כרוכים בארכיטיפיות הטלאית זה בזה . זכרים יונקים שסורסו מאבדים את תוקפנותם ולא נלחמים יותר. הטוסטוסטרון דוחף לפעולה ופועל כמסלק עצבות ונוגד דיכאון .בתחרויות ספורט אצל המנצחים נמצאו רמות גבוהות של הורמון זה. ( וגם אצל האוהדים של הקבוצה המנצחת). רמתו עולה גם אצל נערים הבאים משכונות מצוקה ופשע. הטלה הטוסטוסטרוני מייצר מעגל של אלימות וסקס . הוא דוחף להסתכנות ולעימות גופני אך גם להשקעות כספיות פזיזות ולהסתבכות בפרשיות מין. הגבר זקוק לעוצמות טלאיות של אנרגיה זכרית טסטוסטרונית כדי להביס יריבים, להתגונן מאיומים ולהפיץ את הגנים. המתח הקוטבי בין הטלה למאזנים מיוצג היסטורית באבירים של ימה"ב שנלחמו זה בזה לעיני הגברות שחיכו למנצח כדי לזכות בחיזוריו, כך נערות תיכון האמריקניות , שחולמות לצאת עם כוכב הספורט או קפטן נבחרת הפוטבול שניצח במשחק האחרון. השרירים אגב יכולים להיות מחלפים בכסף ובמעמד כסממני העוצמה הטלאית . הניצחון בבסיסו הוא רעיון טלאי מרכזי וחשוב . על כך טען פעם מאמן ספורט ידוע באמריקה :" הניצחון  הוא לא הדבר הכי חשוב …הוא הדבר היחידי שחשוב"…

הטלה רוצה מקום ראשון בלבד , מקום שני יחשב אצלו להפסד מוחלט. כאן אולי נעוצה העובדה שהמזל מביא את עצמו לשדות ההתרחשות של הצבא והספורט בהם עובדת הנצחון היא חד משמעית. אקט הניצחון הופכת את הטלה לאל , גנרל  צבאי או כוכב כדורגל ענק, הערצה וסגידה, אלוהים הופך למוחשי נגיש בשר ודם… ניצחון אם כן הוא סוג של תחליף אלוהות בהתבוננות פסיכולוגית . זהו גם ניצחון על הזמן הקוי היסטורי היות שקורה עם הגול באיצטדיון כרגע… הווה במלא עוצמתו ללא עבר וללא עתיד.. סוג של שחרור מאלוהות היסטורית יהודית נוצרית, האל שבשמיים מיותר כרגע.שיחרור מהאל הוא שיחרור מאשם וטאבואים. טלה הוא מזל משחרר. הוא משחרר מהזמן. כך סוגדים הצעירים ללברון, בקהאם ולמסי. האלים המיתולוגים התגלמו כעת  בדמות אדם על הפרקט או הדשא. האלימות של מרס המיתולוגי \אסטרולוגי אינה זרה במגרשי הספורט. זהו אקט מוסרי חדש כי להזיע זה מוסרי…

כשקסיוס קלי הלא הוא המתאגרף מוחמד עלי ניצח בקרב האיגרוף ניצחו איתו כל השחורים באפריקה. האצן מנצח את יריביו למסלול אך מנצח גם את השעון , לנצח את הזמן הוא גם לנצח קצת את האל האורתודוכסי ( בתבנית תודעתית אינו יכול לקבל ביטוי שאיננו זמני קוי והיסטורי).

Apocalyp

את החיבור הטלאי בין מלחמה לספורט ראינו בסרטו  של הבימאי המפורסם  בן מזל טלה (7.4.1939) פרנסיס פורד קופולה ב"אפוקליפסה עכשיו" (1979) השחקן רוברט דובאל בדמותו של קולונל קילגור , החובש לראשו כובע בוקרים שחור עם סמל של גולגולת ושתי חרבות ואוהב את ריח הנפל"ם… כשלידו רועד לנס אלוף קליפורניה בגלישה. "או שנלחמים או שגולשים" מכריז קילגור… בעיצומה של סצינת הדם  והאש, ותמרות העשן העולות מהכפר הויאטנמי המותקף. יום אחד תסתיים המלחמה הוא אומר כשעל פניו הבעת תוגה…לאן ילך האדרנלין הטלאי מלחמתי  ספורטיבי שכעת מקבל  מכסימליזציה של ביטוי ומלווה במוזיקה ממגברים המותקנים במסוקים. להילחם הוא להיות\להישאר צעיר להילחם הוא להיות נגד…להילחם הוא זהות ברורה. כך עשה האדמירל היפני יאממוטו איסירוקו בן מזל טלה (4.4.1884) כשתקף את פרל הרבור בראשית מלחמת העולם השניה. כטלה הוא הריי התחיל…במגרש הספורט המעודדות החטובות מייצגות את הקוטביות המאזניימית של הטלה. בקסרקטינים הצבאיים מתנוססות מעל מיטות הלוחמים תמונות של יפיפיות מאזניימיות של נשים עירומות. גם לג'יימס בונד יש אקדח בידו ויפיפיה תורנית חבוקה בזרועו השניה. אהבה ומלחמה הם עיסקת חבילה אסטרולוגית. את מושג השפנפנה טבע והביא לעולם מו"ל המגזין פלי בוי הלא הוא יו הפנר בן מזל טלה שנולד ב-9 לאפריל 1926. הפנר נשאר צעיר לתמיד היות שגם בגיל 85 הוא מוקף בשפנפנות בנות 20 שגרות באחוזתו.

הטלה ההיסטורי , יוון וספרטה

עידן הטלה ממשך מ-2000 לפה"ס עד לערך שנת האפס. בתקופה זו יוון היתה המעצמה הדומיננטית והעוצמתית. היוונים ביטאו את המימד הפזי לוחמני וספורטיבי של מזל טלה, אך גם את הצד המחשבתי של שכל, לימוד, חשיבה ואינטלקט. מהם באו הפילוסופים החשובים , סוקרטס, אפלטון ואריסטו. היוונים היו ראשונים בהגות הפילוסופית , ובלוגיקה של אריסטו. היונים היו ראשונים טלאית גם ברעיון הדמוקרטיה. עסקת החבילה הארכיטיפית של מזל טלה הופיע על הבמה היוונית במלוא עוצמתה בדמותם של יצרים, מיניות, כוח, מלחמות וספורט. העולם היווני היה טלאי היות שנשלט בידי אלים ולא בידי אלוהים . הטלה היווני, ילדותי משהו, חי ללא אלוהים, כפוף למוירה, הלא הוא הגורל. האלים דומים לבני אנוש: זאוס רודף נשים, ארס אחרי אפרודיטה המפתה. הטלה היווני  העלה מהלא מודע הקולקטיבי –ילדותי דמויות עוצמתיות , תחרותיות  העוסקות בלחימה ותשוקות ובודאי לא בבית דין של מעלה או בשכר ועונש  בצורה היהודית נוצרית. הטלה היוני מוחצן ואכזרי. הדגש על ספורט בא לידי ביטוי בתחרויות ובאצטדיונים האולימפים. אפילו מקור השם "גימנסיה" ביוון פירושו עירום- ביוון התעמלו עירומים . המילה "אתלט" מקורה במילה היוונית העתיקה שמזכירה שמי שנלחם עושה זאת כדי לזכות בפרס. תחרויות הספורט היו בעלות חשיבות עליונה , הנערות הרווקות התחרו בריצה לבושות בטוניקות וחושפות טפח שד ימני, כמו ג'נט ג'קסון במשחק הסופרבול הזכור…

האליאדה מגלמת את אידיאל הגיבור הטלאי המושלם בסיפורים אודות אגממנון, אכילס והקטור.לאורך כל התאור החשיבות היא לכוח ועוצמה תחרות וניצחון. העולם היווני הדגיש את הפיזיות והעירום , ההדגשה הזכרית של הטלה התבטאה לא רק בספורט ומלחמה אלא גם בתפיסת המיניות היוונית , בהדגשה הומוסקסואלית וקיום של יחסי מין עם נערים צעירים . אהבת גברים היתה נורמה טלאית מקובלת , מוסד חברתי שתיפקד כחלק מאתוס אליטיסטי מרסיאלי  של חברות לוחמים תחרותית.  דמותו של אפולו , הגבר העירום שהתבטאה ב-kouroi, קורה, הגוף, סימלה אהבת נעורים תוך התייחסות לגבורה ומלחמה. הקורה ביטא את אהבת היוונים את גוף הגבר. (בן עמי שרפשטיין "טבעה האוניברסלי של האמנות" 1989) כל דמויות העירום הטלאי היווני מקורם ב"קורוס". במשתה לאפלטון (אותו מפגש שהתקיים בשנת bc 416) הדיון הוא בארוס, באהבה ובתשוקה המינית הנגרמת ממתח הניגודים של טלה ומאזניים. הצידוק המאזניימי הקוטבי הוא שקשה לגבר מאוהב להשליך את חרבו ולהראות תבוסתנות או חולשה לפני אהובו. אייסכילוס מתאר כך את יחסיו של אכילס , הגיבור היווני , עם פטרוקולוס כזוג אוהבים. לפי המשתה .

spartans-what-is-your-profession

הלוחם הטלאי מגיע לשיאו בספרטה שבה מגיל צעיר חונך הילד בנוקשות והעמד במבחני סיבולת מאתגרים פיזית ונפשית. " לוחם או לא כלום" היה הלך הרוח הספרטני ספרטה היתה מקום טלאי היות שלא היה בה מקום לתבוסתנות או לחולשה אלא רק להישרדות ועוצמה. בתרמופיליי נלחמו עד למותם 300 ספרטנים בראשות ליאונידס נגד אלפי פרסים מצבאו של כסרקסס. אירוע טלאי זה נחרט כסמל לאומץ לב ונחישות צבאית טלאית קיצונית בהיסטוריה של המערב.

nazi

גרמניה של הרייך, הטלה במאה ה-20

את הסממנים של לחימה, בלעדיות ועליונות ניתן לזהות  בקריאה הנאצית " דויטשלנד אובר אלס"(גרמניה מעל כולם) להיות הגבוה ביותר יתרחש כשכולם יהיו למטה.. והטקטיקה הצבאית הגרמנית של היטלר והגנרלים שלו  כונתה " הבליץ קרייג" שמשמעותה מלחמת בזק . היטלר אימץ את התפיסה של ניטשה אודות האדם העליון המבוטא בחיה הצהובה הנורדית ויקינגית וגיבורו זרתוסטרא. זוהי פילוסופיה שעוגנת במוטיב הרצון לעוצמה לגבי נטשה ותרמה לרעיון עליונות הגזע הארי  בטלאיות הגרמנית של מלחמת העולם ה-2. פרופסור שלמה שוהם (ולאהלא גולגתא אושוויץ 1992) מתאר את השתלטות המיתולוגיזציה על פושעי הרייך. האלים אודין, תור ווטאן עלו מהאסגרד, מקום מושבם, במטרה להרוס את העבר ולהקים הווה של עוצמה. היטלר האמין שהוא ביטוי \גילגול של אודין… אחוז שנאה ליהדות תעב את רעיון ברית המילה אותו תפס כסוג של סירוס ופגיעה בפאליות הטלאית והשלמות הפיזית הארית. פגימה בזיקפה, היהדות מסרסת בשם האל. לכן היא חסרת ויטאליות. אודין אל המלחמה שולח את הוולקירות להביא את המתים בקרב לחיי הנצח בגן העדן של הלוחמים הנורדים  ב-"ולאהלא". את השבחת הגזע ביצעו בחוות ההרבעה של קציני אס אס ונשים בלונדיניות הכל למטרת רייך בן אלף שנה. הראש הטלאי ( האזור הפיזי של טלה הוא הראש ) מתבטא עד היום בגלוחי הגלגלת הניאו נאצים ובאלימות העירונית אותה מייצגים כנגד הזרים של חבורות צעירים אלה. אצל היטלר אחד הדגשים הטלאים היה פלוגות הנוער, הילד\נער כמוטיב של חיוניות והתחדשות.  הטלה הגרמני החליף את ישו בפאוסט ובחר בשטן של גתה. פאוסט וגתה נתנו ביטוי ללא מודע הקולקטיבי הגרמני –טלאי  הלא מרוסן  ואפשרו חזרה לטבע היצרי פיזי קמאי. הטלה אינו קשור לשטן, אך במקום בו אלוהים (הגדיי בשפה האסטרולוגית) יוצא \ מסולק מהתמונה לשם יכול להכנס השטן. אלוהים מסוכן לטלה כי הופך את האדם לחלש ומסכן, כנוע, מציית… היטלר, גרינג גייבלס והס, החבורה הנאצית "המיוחסת ", אהבו מרוצי מכוניות, קרבות איגרוף ואת המוזיקה של וגנר. תבוסות היו בלתי נסלחות בעיניהם. וגנר שר "לא חשוב עבור מה אנו נלחמים אלא איך אנו נלחמים" ססמת האס-אס היתה "מאבק לשם מאבק" כזכור ווטאן לא מזדקן הוא נשאר צעיר לתמיד היות שנלחם תמיד. " בראשית היה הכוח" , אמר פאוסט והחליף את רעיון " בראשית היתה המילה " בחזון יוחנן. מענינת העובדה שאטו פון ביסמרק הנחשב לאבי האומה הגרמנית (1.4.1815) היה בן מזל טלה.

שני פילוסופים במזל טלה ( הובס ודקארט)

כבר ראינו שלמזל אסטרולוגי יש ביטויים הן ברמת הפרט והן ברמת הקבוצה והמערכת . תחולתו של מזל אסטרולוגי פרוסה במרחב אפשרויות גדול ובמישורים שונים. על הייצוגים שהראינו במישור הפסיכולוגי וההיסטורי אולי כדאי להוסיף את הפילוסופים בני המזל וזאת בגלל שהגותם מייצגת את הרעיון הטלאי רק בתחום עולם ההגות והמחשבה. הראשון הוא תומס הובס (15.4.1588) הפילוסוף האנגלי שכתב את הספר המפורסם" הלוויתן" (1651) ובו טען כי מצב הטבע הטלאי הוא בעצם מלחמת הכל בכל . הובס טבע את המונח " אדם לאדם זאב" (חיה המשוייכת באסטרולוגיה לטלה..) כשהוא מכוון לברירה הטבעית המעודדת תוקפנות , אלימות ואגואיזם . זו הסיבה שהאדם זקוק למדינה ולחוקיה שיגנו עליו. הובס היה ספקן לגבי כתבי הקודש כבן טלה וספג ביקורת על "האפיקורסיות" שבו. משנתו בלוייתן יוצאת מנקודת מוצא טלאית של אנוכיות האדם ומלחמת הכל בכל במצב הטבעי . הקוטביות המאזנימית היא האמנה החברתית בה מוסרים בני האדם את הכוח לריבון ליצירת מסגרת של כיבוד הזולת במאזניימי באמצעות משמעת , צדק, סדר וחוק.

rene-descartes

פילוסוף חשוב אחר הוא רנה דקארט (31.3.1596) בציור למעלה, שבגיל 22 התנדב לצבא מה שלא מנע מימנו  להיות הוגה פילוסופי טלאי מרתק בראשוניותו ועצמאותו האינטלקטואלית. דקרט הוא טלה כי מתחיל הכל מהתחלה ללא קשר לעבר ולא חש חובה כלפי אחרים. "בהגיונות" פרק א הוא כותב " להשליך מימני הלאה את כל הדעות"… ולהתחיל שוב הכול מן היסוד". שיטתו מתחילה במה שקרוי הספק הרדיקלי שמקורו בתודעה העצמית, בראש , ובמשפט המפורסם "אני חושב משמע אני קיים "הידוע בתולדות הפילוסופיה בכינוי " הקוגיטו", החשיבה שלי, של אינדבידואל. זהו אכן ביטוי לעצמאות טלאית מחלטת ומאבק כנגד הפילוסופים האחרים , המאבק הוא טלאי כבר למדנו גם אם הוא רעיוני מחשבתי ולא בחרבות. זהו פילוסוף שמסעו הרעיוני מחשבתי מתחיל בעצמו ולא במשהו \מישהו חיצוני וכל זאת כדי לבנות נקודת משען להגות מסוג חדש. דקרט היה גאה בדרגות הקצונה שלו ואהב מאוד ילדים.

bullitt111732404912

מפורסמים במזל טלה וקצת הוליווד

המבוגרים שביננו זוכרים אולי את הסרט "בוליט" (1968) הבלש פרנק נוהג במרדף מטורף אחרי פושע ברחובות סן פרניסיסקו . הבלש הוא שחקן הקולנוע  המפורסם סטיב מקווין בן מזל טלה (24.3.1930) נוהג בפורד מוסטנג המכונית המפורסמת והנמכרת באמריקה של שנות ה-60 במאה הקודמת. מקווין גם קופץ עם האופנוע מעל גדרות מחנה השבויים בסרט "הבריחה הגדולה"(1963) מקוין היה מאצ'ו טלאי –נערי אוהב סיכונים ומהירות המכונית היא טלאית באסטרולוגיה בהקשר הטכני של מזל טלה. טלה מפורסם אחר הוא השחקן הצרפתי ז'אן פול בלמונדו (9.4.1933) שחקן העבר הצרפתי , הוא מצ'ואיסטי בטבעו וכך שיחק את הפרוע והנוכל בסרטי הגנגסטרים הצרפתים בזמנו. טלה אחר מומחה באומנויות לחימה הוא סטיבן סיגל (10.4.1952) ונוסיף עוד טלה לקארטה הלא הוא השחקן ג'קי צאן (6.4.1954) רק גברים? מה פתאום …לוסי לאוולס הלא היא זינה הנסיכה הלוחמת (29.3.1958) היא טליה עוצמתית.

Self-Portrait-with-Bandaged-Ear-and-Pipe

טלאים מפורסמים נוספים הם ואן גוך (30.3.1853) שהיה אכן טלה עקשן רגזן ולוחמני ואמן ענק שצייר את הטבע, השדות ,האיכרים  והתום הטבעי של החיים השמיים והכוכבים בלילה. וניסנט חיי בסערה טלאית יצירתית וציוריו  הם ביטוי לנפשו הסוערת ולאקטיביזם הטלאי. טלה מענין היה ג'אקומו קזנובה (2.4.1725) שכיבושיו הטלאיים היו מכוונים לנשים . קזנובה היה אגואיסט רדוף בבולמוס הנאות חושניות וחומריות. הוא ראה בפיתוי אשה קרב טלאי המסב ריגוש בלתי פוסק .בכך התלכדו הקטבים של טלה מאזניים לאקט של מלחמה ואהבה.

marlon

טלה מעניין הוא מרלון ברנדו (3.4.1924) אינדבידואליסט מרדן שלא שיחק על פי הכללים המקובלים בהוליווד ושיחרר את עצמו מהמוסכמות, היה חתיך הורס בצעירותו לא האמין באלוהים והדגים את ההתפרצות היצרית בסרט " חשמלית ושמה תשוקה" (1957) ו"בטנגו האחרון בפריז "שנחשב לחסר תקדים בעוצמתו האירוטית . את המלחמה הראה בסרט " אפוקליפסה עכשיו"(1978) אותו ביים טלה מפורסם אחר הלא הוא פרנסיס פורד קופולה (7.4.1939). בסרט זה ברנדו הוא הקולונל קורץ המטיל  אמה על הילידים בג'ונגל בקמבודיה.פסקול הסרט הוא טלאי במובהק –קולות תיפוף קמאיים וקדומים , כי הריי בכל טלה עמוק פנימה קיים בן שבט פראי ואותנטי.

גדול אמני הרנסנס היה ליאונרדו דה וינצי (15.4.1452) שהיה איש אשכולות בתחומים רבים וגם תכנן טנקים וצוללות ותותחים בהקשר הצבאי של הטלה. הוא גם עסק בפיזיולוגיה ובאנטומיה של הגוף אותו מיפה ותיעד והתמקד בחקר הראש  הגולגולת והפנים שהם כאמור מצויים בהקשר הפיזי של מזל טלה.

gladiator

ואחרון  בשחקנים ובודאי לא סופי הוא השחקן ראסל קרואו (7.4.1964) שיחק בסרט גלדיאטור (2000) את הרומי מקסימוס . קרואו הוא טלה מחוספס חובב אופנועים ופעם אף הודה.." אני רוצה להיות מרלון ברנדו"…את האלימות הטלאית אנו רואים בסרטים של הבימאי המפורסם קוונטין טרנטינו (27.3.1963) כדוגמת להרוג את ביל (2004)  כלבי אשמורת וספרות זולה. נסיים כאן עם ליידי גאגא (28.3.1986) המציגה אותנטיות טלאית בהופעותיה ושירתה. בראיון טלבזיוני נשאלה הגברת מה סודה? והטליה השיבה " אני משחררת אותם ..שירגשו טוב עם עצמם ולא יתבישו ( הכוונה לקהל כמובן)להיות מי שהם. אותנטיות נאמר לא?

הפילוסופיה של האסטרולוגיה

ארבעת היסודות

לפני 2500 שנה הציע הפילוסוף היווני תאלס להעמיד את כל העולם החומרי על יסוד אחד שהוא המים. אנקסימנדרוס, לעומתו, חשב על יסוד אחר אותו כינה " הבלתי מוגבל", האפירון שחייב להיות נצחי. פילוסוף יווני אחר בשם הרקלייטוס טען כי האש היא יסוד העולם. הפילוסוף היווני כסנופנס סבר שכל הדברים בעולם הינם תולדת חיבור של שני יסודות: מים ואדמה. הפילוסוף אמפדוקלס כבר מקרב אותנו אל הנחת היסוד של האסטרולוגיה היות שטען שכל החומרים מורכבים מצירופים, ביחסים שונים, של ארבעה יסודות: מים, אדמה, אויר ואש. הפיתגוראים חשבו שהמספר הוא יסוד העולם ולכן העולם ניתן להסבר מתמטי. דמוקריטוס חשב שלכל אחד מארבעת היסודות הללו קיימת יחידה בסיסית, בלתי ניתנת לחלוקה, שאותה כינה "אטום". מכאן עלתה השאלה: מהי צורתם הגיאומטרית של אטומי ארבעת היסודות? להמשיך לקרוא