מבוא לבלוג

לבחור בגלולה האדומה פירושו להתבונן בחיים מעמדה של ספקנות, שאלת שאלות וחקירה מעמיקה, סקרנית על המתרחש. במילים אחרות אם נשאל מסרט המטריקס את הדוגמא: למרות שהסטייק שסייפר אוכל הוא בעצם אומצה טפלה וחסרת טעם, המטריקס אומר למוחו שזה טעים ומשכנע אותו בטעימה הוירטואלית היות שזה הריי לא סטייק אמיתי. נכון לדעתינו לבחור בגלולה האדומה, גלולת המציאות כמו שהיא. הבחירה בגלולה הירוקה היא כניעה לעולם המדומה של המטריקס.

shutterstock_26453089

עולם טכנולוגיית המידע הוא עולם של מידע והאצה, סוג של פסטפורוורד. אותו כפתור " הרץ קדימה" נתקע בשלט ומאז אנו בסוג של טיסה דגיטלית, מן רחיפה במימד אופקי שטוח לכיוון האינסוף. טיסה תודעתית, פסיכולוגית ואולי גם נוירולוגית קונה כעת אחיזה בלעדית בהכרת האדם. בסוף הדרך נהפוך לחייזרים חסרי זהות ופנים אישיות. (בדומה לחייזרים המקיפים את הילד-רובוט בסרטו של ספילברג, אינטליגנציה מלאכותית).

ai photo

מטריקס המידע הטכנולוגי בולע אותנו. קל לנו לבחור בפשטות המפנקת של הגלולה הירוקה. אנו קולטים וסופגים את המציאות באמצעות המחשב, האינטרנט, הסלולר והטלוויזיה. האייפון משכנע אותנו שכל העולם ללא שארית הוא בכף ידינו. נדרש מאמץ גדול יותר לאמץ מבט חיצוני מעבר לנעשה במטריקס הטכנולוגי.

Thematrixincode99

האסלאם אמר פעם: אם מוחמד לא יבוא אל ההר, יבוא ההר אל מוחמד. אנחנו לא צריכים לבוא אל ההר. הר הטכנולוגיה מסתער עלינו ומציב אותנו בסוג של מנהרה בליסטית, זו האחרונה יורה אותנו במהירות האור. אנחנו מקבלים את ההר הטכנולוגי, את את האח הגדול . זהו אח גדול של אהבה ולא cover newפחדו של ג'ורג אורוול ב-1984, זהו עולם חדש מופלא של אלדוס הקסלי (1932) אנחנו פשוט אוהבים את האח הגדול ואולי מזה צריך לפחד… מהבחירה במהירות, במידע, בהאצה ובבלעדיות שהם קונים בהכרה ובתודעה האנושית. אנחנו פשוט כבר לא יודעים, או זוכרים משהו שמתנהל לאט ובשקט בטבעיות כמו קשרי אנוש משמעותיים, יותר קריאה, יצירה, אמנות. אולי לא נוכל לצאת מהמטריקס לגמרי, אך נוכל לשנות את התמהיל של תפיסת המציאות. ואולי גם נצליח למנוע בלעדיות מה"נרטיב" הטכנולוגי. קפסולות המילוט יכולות להיות: קריאה, יצירה, קשרי אנוש עם יותר הזדהות. וכמובן, ניתוח וחשיבה פילוסופים של המציאות.

להקת פוליס שרה בזמנו "רוח רפאים שבמכונה" וגם את "אנחנו רוחות בעולם חומרי". יש לנו משימה תודעתית-הכרתית כעת. להחלץ מהמכונה, מההתמכרות למהירות, למידע ולאופקיות הקוסמים לנו. נצטרך ליישם מבטים מזויות אחרות כדי להישאר בדומה לילד הכוכבים של קובריק ( אודיסאה בחלל 2001) אותו ילד שהוא הוא היצירה הגדולה ביקום.

4 מחשבות על “מבוא לבלוג

  1. ירון
    כתבתי לך מייל אחרי שקראתי את המאמר על משה. כתבתי אותו בקובץ ואינני יודע לתפקד ברשתות השונות. האם אפשר להתכתב איתך? איך לשלוח לך מייל? לא תצטער
    דני זק

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s