מיתולוגיות
בתרבויות ודתות קדומות העריצו את אל השמש וראו בו ישות אחראית על השמש או על היבטים מסוימים הקשורים בה. דוגמא לכך הוא הליוס היווני, שעל פי האגדה נוהג במרכבת אש בשמיים ובלילה יורד למקום תת קרקעי . במיתולוגיה המצרית אלי השמש הם רע ואתון (גלגל החמה) . במיתולוגיה הרומית והיוונית הם אפולו והליוס . אצל הפרסים וההינדים נמצא את המיתרה ואצל העבריים קיים המלאך אוריאל, הממונה על האור. קיסרי יפן נחשבו לצאיצאיה של אלת השמש האצטקים חשבו שהם מחיים את השמש הדועכת באמצעות קורבנות אדם אותם הקריבו לה. ביחזקאל ח' נאמר : " ויבא אותי , אל חצר בית יהוה הפנימית …ופניהם קדמה , והמה משתחויתם קדמה לשמש (טז). בבית אלפא מצוייר גלגל המזלות על רצפת הפסיפס שבמרכזו אל השמש ,הליוס, רוכב במרכבה רתומה לארבעה סוסים. (רודן , פנתיאון האלים האולימפים ,1982). לחידוד התמונה ניתן להתבונן מיתולוגית באפולון (בנו של זאוס) כל מה שבהיר וברור קרוב לאפולון . הוא אל האור ורק הודות לקרינתו הזוהרת נגלה לעיני האדם העולם ברוב רבגוניותו. אפולון הוא אל של אהבים, ואחראי גם על שירה ואומנות . הוא מעניק השראה ומפיח רוח יצירה אלוהית באמן. הוא מייצג יופי גברי אך רבות מאהבותיו נכזבות. החל מהתקופה הקלאסית זוהה אפולו עם אל השמש , עם הליוס. הליוס הוא השמש ואפולו הוא אור השמש , קרני השמש הם סמלו הטוב ביותר . החמה רואה הכל ולאפולו יש גם כושר נבואי . כלי נשקו הם קשת וחיצים – החיצים מייצגים את קרני השמש שיכולים גם לשרוף ולהמית אך גם לרפא ולהבריא כשהנרפא נח באור השמש ובחיק הטבע . בסיפור המיתולוגי אף ארץ לא רצתה לקבלו בלידתו כי אפולו לא שייך לשום מקום מגדר אלא למרכז המושלם . ענייני בני אדם היום יומיים הם מימנו והלאה, אך אנו כבני אדם , זקוקים לאור הרוחני שהוא מפזר החיים עלי אדמות היו נראים עצובים ועלובים ללא אורו.
אהבה ויצירה טוטליות ונתק
אריה הוא מזל האהבה , המנהיגות והיצירה . יש בו מימדים של מיתוס , של ריכוזיות ואבהות , הוא מתקשר למוניטין ומיתוג , ליוקרה , לדומיננטיות ושליטה . הוא מביא לביטוי התנהגותי את המימד הקוסמולוגי של השמש . השמש מגדירה את המרחב סביבה ובהתאם לכך כל שאר הכוכבים הנמשכים אליפטית בתנועה סדורה סביבה ובאופן מתמיד וקבוע. מזל אריה מתבלט לאורך ההיסטוריה החל מאלכסנדר הגדול , דרך נפוליון , עבור למדונה, ביל קלינטון ,שמעון פרס ואובמה שהם רק מדגם קטן ביחס לאריות המפורסמים לאורך השנים .
בצורת ההתבוננות האסטרולוגית של עיקרון הקוטביות וההפכים המשלימים , האריה הוא סוג של תגובה נפשית למזל שמולו , הדלי . הוא מהווה ייצוג של משהו בנפש האישית –הקולקטיבית המנסה לעצור את המהירות, את הנתק , את הקפיצה הקוונטית והרחיפה חסרת העלילה של המימדים הדליים. האריה הופך לסיפור העלילה , למנהיג , ליוצר , לאמן ,למותג המפורסם.
האריה הוא משהו מוגדר שנראה ברור וקונקרטי לבני האדם. הוא מפעיל את כוחות הריכוז והדומיננטיות , את השליטה והאהבה , ובכך מפסיק את היחסות והיחסיות הבלתי נסבלת לנו ,בני האדם של עידן הדלי שבו אנו מצויים ( ראה מאמר על טכנולוגיה מהירות והאצה בבלוג זה) כעת.
דינמיקת הקוטביות ומתח הניגודים של ההפכים המשלימים יוצגה באמצעות דמות הספינקס , ליד הפירמידות שבגיזה במצריים. לספינקס יש פני אדם (מזל דלי) וגוף של אריה . זוהי תובנה אסטרולוגית מצרית מלפני 4500 שנה . תקופת מצריים התרחשה בעידן השור , איליו הגיבה הקוטביות העקרבית שאמצעות מוטיב המוות והחניטה של המומיה , והלידה מחדש של פרעון –אדם-אל וחזרתו אל השמש . הפירמידה היא המקום בו הכל התרחש . הפרעון הוא הייצוג עליי אדמות של המלך כל –יכול , המנהיג השולט שאליו מכוונת סגידת ההמון , בצלב המזלות הקבועים של דלי-אריה-שור-עקרב , בתוך אלה הדלי הוא ייצוג ההבנה הקוסמית אסטרולוגית של המצרים .
אריה מכיל בתוכו את הקוטביות של מזל דלי , את עיקרון הספינקס שמתבטא בעוצמת השליטה שיש למזל , למשל הטלבזיה הדליית שמהווה סוג של מרכז שליטה , עולם הבמה והבידור של האריה הופך למרכז כובד שלה שכן היא זירה ענקית לעסקי שעשועים . המסר של הטלבזיה שכל העולם במה . במסע הבחירות לנשיאות בארצות הברית של 1986 ירה רייגן , בן מזל דלי , שורות מחץ נהדרות וגם סיפר בדיחה לקהל…וכך נבחר מנהיג העולם החופשי בעידן הטלוויזיה. רייגן עצמו טען שהפוליטיקה היא בדיוק כמו עסקי שעשועים – הצגה טובה.
רייגן כזכור היה בעברו שחקן קולנוע . כך קרה גם לאריה ארנולד שוורצנגר (30.7.1947) שהפך למושל קילפורניה. רייגן ושוורצינגר ועכשו גם הידוען המליארדר דונלד טרמפ הם ביטוי לצורך של ההמון לשגר כוכבים לעמדות מפתח , לצורך העמוק שלנו באריה האסטרולוגי . להיות אריה פירושו לכלול בעסקת חבילה אחת אהבה,, מנהיגות וזהות . כדי לקבל זהות חזקה , ברורה ומוגדרת , צריך אדם להיות נאהב , להתכוון אל הזולת ולגרום לו לשדר חזרה אהבה מלאה. אהבה אם כן היא מכניזם של זהות , סוג של התכוונות טוטלית ביחסים . בשפה כוכבית זוהי סגירת מירווח קוסמי המאיים , יחסי מרחף משהו של הדלי . עכשו יש מוצקות ומצב ברור , מימד חד משמעי –אהבה. בדינמיקת הניגודים הנוצרת במתח הקוטבי הספינקסי , עולה המחשבה שאהבה שמשית-אריית היא מנגנון של אישוש הזהות. מה שמעלה הירהור שזו האחרונה אינה ברורה לאדם די הצורך . צריך לחזק ולהעניק לה תוקף מחודש מדי פעם על ידי משאלת הטוטליות הרגשית הקיימת במזל אריה .
הגיאומטריה האסטרולוגית הופכת בדינמיקת הספינקס את ההפכים המשלימים למעגליות , בה חוברים אריה –דלי –אריה ושוב דלי לעסקת חבילה המתרגמת תנועה קוית לתנועה מעגלית . תוך כדי התעוררות האהבה ורכישת הזהות מתוך הדיאדה העוצמתית שבין המזלות המנוגדים , עולה צורך מחודש לניתוק ומרווח. צורך זה נובע משאיפה לשחרור מזהות ברורה ומגדרת מידי. העובדה שאנו כבני אדם , מייחלים לזהות ולשייכות ברורה ומובהקת , מקפלת בתוכה את שלילתה: את הצורך הדליי קוטבי לשחרור מזהות כה מוגדרת ואולי מגבילה משהו – סוג של שחרור ומפלט מעצמנו על-ידי חווית נתק והפסקת מגע גומלין, הסמיך כל כך מבחינה רגשית . הספינקס מייצג שדה אנרגיה רב-עוצמה הבא לביטוי גם ברמת הקבוצה והמערכת. מיד נתרגם אותו גם לדינמיקת ההמון שכה רלוונטית לתקופתנו הנוכחית , כלומר לעידן הדלי . הספינקס הוא הוכחה למה שהבינו הפרעונים של מצריים העתיקה והוא שלנפש האדם , לפסיכולוגיה האנושית יש גיאומטריה הניתנת להתבוננות ולחוקיות: הפיכת קוויות דהיינו זמניות , למעגליות דהיינו לנצחיות. במילים אחרות מתח הניגודים , פרדוקס , מקפל בתוכו זמן ונצח בעסקת חבילה פסיכולוגית של להיות נוכח בזמן , ובאותה עת ממש לאפשר חדירה של מימד נצחי תדיר . זהו סוג של הכרח מתמטי – גיאומטרי הקיים במבנה גלגל המזלות . אנו סוגרים את המירווח הדליי ע"י אהבה אריית, מתנתקים כדי להשתחרר ולחזור שוב לאהבה, לאישוש הזהות , וחוזר חלילה . במבט קוסמי זהו תרגום של שמש-יקום-יקום שמש . אנו מצויים אם כן בפרדוקס קוסמי המתורגם בדילמת הספינקס להליך אישיותי –לקרב על מנת להרחיק , להרחיק על מנת לקרב .
אנו זקוקים ליחסי, למנותק למופשט לא פחות מאשר לקרבה . שני מרכיבים אלה מסתירים בעצם אחדות היות שכל אחד מהם, לחוד, לא יתקיים בנפש לאורך זמן ואילו בהיותם יחד הם מאששים זה את זה."אם את אוהבת אותו, שחררי אותו ", שר פעם סטינג. אהבה מקפלת בתוכה , אם כן משאלת נתק . זו האחרונה מחביאה רצון לאהבה. אהבה היא זהות –נתק ומרווח יהוו שחרור מזהות מגדרת וברורה . נדגיש , תחושת חוסר בזהות מביאה לשאיפת זהות . רק זהות מגדרת וברורה מביאה למשאלת שחרור. הפסיכולוגים יאמרו על זה שסוג של חרדת נטישה מניעה את האהבה.
הפילוסוף הצרפתי ז'אן פול סארטר מתייחס בספרו הישות והאין (1943) לפרדוקס הכרוך באהבה. לגישתו העולם האקזיסטנציאליסטי בנוי על אהבתו של האחר. בהימצאנו באהבה אנו מרוקנים מתוכן את מושא אהבתנו, וזאת בגלל שאיפתנו לכיבוש טוטאלי, ברגע שהוא שלנו, הוא מאבד את משיכתו לגבינו ואינו קיים יותר… כך, כשאותלו אוהב את דסדמונה ורואה בה את אוצרו וקניינו הפרטי, איך יוכל לעשותה שלו כל עוד היא בן אנוש חופשי, משתוקק? מחיקת סרבנותה פירושה מחיקת זהותה עד שלא נותר מדסדמונה דבר מלבד גופה , ואז את מי נותר לאהוב? בסוג התבוננות סארטריאני זה אנו מצויים לא רק בתרגום המתמטי גיאומטרי של גלגל המזלות למושגים הנוגעים לנפש ולמימדים פסיכולוגים שונים, אלא נוגעים במחשבה איינשטיינית המאפשרת חיבור וזהות בין חומר לאנרגיה , דהיינו המשוואה המפורסמת של E=mc2 , שהריי נפשה של דסדמונה התרוקנה ונעלמה ונשאר רק גופה , ללא תוכן המימד הספינקסי אם כן לא מסתכם רק בפרדוקס הזמניות נצחיות המקופל בנתק-חיבור אלא מוסיף זוג הפכים משלימים נוסף של חומר ואנרגיה , והרי לנו תרגום ויישום של היחסות הפיזיקלית של איינשטיין לעולם הנפש האנושי.
גם הבימאי הנודע אלפרד היצקוק בן מזל אריה (13.8.1899) הציג אופן מחשבה אסטרולוגי זה בסרט ורטיגו (1958) כאשר סקוטי , שוטר בדימוס מנשק את האישה ותוך כדי סיבוב המצלמה הופך צמד האוהבים למרכז העולם , עורפו של סקוטי משתלט על המסך והאישה המנושקת שוקעת באפלה ונעלמת – היא מפסיקה להתקיים במהלך החיבוק . בסצינה זו של היצקוק אין כבר שניים אלא אחד ויחיד. האהבה של האריה תחסל תמיד אחד מהשניים ויתרה מזו , היעלמותה של האישה בתוך החיבוק של השוטר בדימוס מחסלת גם את האוהב , שכן הקשר יצא מאיזון.
מנהיג , כריזמה והמון
המימד הספינקסי של ההפכים המשלימים בדמותם של המזלות אריה-דלי התרחש כבר ברומא העתיקה בה הוכתרו קיסרים – וגם נרצחו –בשם הצורך להקים מנהיג שיוליד את הצורך לשחרור מימנו , דהיינו שחרור ממשהו הקיים בתוך עצמנו. גם אז ההמון רכש את זהותו בסגידה לקיסר ובהכתרתו ועם הזמן ,כשהקיסר הפך בהדרגה לאדם רגיל עם חסרונות, הופיע כמובן הצורך להשתחרר מהזהות המעיקה על ידי רציחתו של אותו קיסר – והכל כדי להכתיר מלך חדש , כדי לזכות בזהות שהתעמעמה בהדרגה , סוג של ירידת אהבה.. התרופפות ההערצה והסגידה, כך הרגישו בני ישראל אחרי ימי השופטים כשהתחננו לאל " שימנה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים".
מנהיג ושליט כריזמטי , זמר-שחקן או ספורטאי כריזמטי , בין על הבמה או באצטדיוני הספורט , כל אלה הם ביטוי להפסקת המירווח של הדלי על-ידי מזל אריה . קלינטון, בגין או אובמה האריות קטעו את היחסות הדליית המעיקה היות שהזהות ששווקה להמונים יצרה אצלם הזדהות , סגידה והערצה למנהיג , הוא הפך והיתרגם לחלק מזהותם החסרה או אולי לא מספיק ברורה. הם הפכו לחלק מזהותו .אך בדומה לזהות האישית כך גם הזהות הקבוצתית המעוגנת ושעונה על מנהיג הארי-הכריזמטי. היא נשחקת ככל שגדלה השקיפות הדליית –התקשורתית והמנהיג חוזר להיות בשר ודם , על חולשותיו האנושיות. צריך אם כן לחזק ולאשש אותה. חיסול המנהיג בבחירות או לפניהן והכתרת נשיא, מנהיג או ראש ממשלה חדש , יעניקו תוקף ויאששו לזמן מה את הזהות הקבוצתית החסרה בגלל האבדן המידי או הדרגתי של הכריזמה . אחרי הכל השקיפות התקשורתית –הדליית של תקופתנו אינה מאפשרת יותר מסתורין וגם לא מנהיגות בלתי ראויה כמו שהיה אפשרי פעם. אותה שקיפות ומהירות תקשורתית המאפשרת בעזרת טכנולוגיות המידע הדליות למנהיג להפוך לכוכב נולד, היא זו שגם תחסל אותו. השחרור מהמנהיג הוא שיחרור מהשלכת הזהות הקבוצתית , הוא זה שסוגר בכריזמה שלו את המירווח הדליי ובהסתלקותו פותח אותו שוב בכדי שהבא בתור יסגור אותו למעננו. אחרי הכל אחת לתקופה צריך לוודא מי אנו באמת…בחירה היא זהות כי מהווה השתייכות לקבוצה גדולה , למימד יותר גדול מהפרט . האריה אם כן יוצר את הקבוצה הדליית ומשחרר את הפרט מאישיותו " הקטנה , הלא ברורה מספיק". הקבוצה הופכת את הפרט לשלם גדול יותר , מכוון למטרה ברורה , ללא ספקות הריי כולם הולכים "לשם". הקבוצה מוציאה את הפרט מבדידותו ומשאלת זהותו. קוסמלוגיה , מטפיזיקה ופסיכולוגיה חוברים יחדיו כדי להאיר לנו מבט מסוים על עצמנו. הכריזמטור האריי סוחף אנשים באופן מילולי מתחבר למסה , מעביר איליו רגשות , משכנע אותו בצדקת הדרך, מוכר עתיד, מחר יותר טוב.
בבסיס כל שחקן קולנוע ותיאטרון , פוליטיקאי , זמר רוק וכדורסלן או כדורגלן מפורסם , מאחורי הגול או הבקעת סל וירטואוזית על פרקט האן.בי.אי באמריקה טמון רעיון צמצום וסגירת המירווח הדליי שהוא מאיים ונחשק בעת ובעונה אחת . הרצון לאהבה והסגידה לדמות כריזמטית מכוונת אותנו לדבר האולטימטיבי הבלעדי. כך בוודסטוק של 1969 באה לידי ביטוי סגידת ההמון ללהקות וזמרי הרוק. אין גבול להערצה את מדונה, צרחות ההמונים , תלישת השיער וטירוף ההתלהבות. גם פסל האוסקר הוא סמל לפולחן האישיות ההוליוודי!
אין למעשה הבדל באופן ההתבוננות הצורנית של האסטרולוגיה בין בחירת שחקן השנה לבחירת נשיא . כולנו זקוקים לפסלון האוסקר המוזהב כמייצג של דילמת הספינקס . מג'יק ג'ונסון , כוכב הכדורסל בן מזל אריה (14.8.1959) מה"לוס אנג'לס לייקרס" , גרם להיסטרית הערצה המונית כששיחק מול המגה-סטאר הדלי מייקל ג'ורדן בשנות ה-90. מישהו תמיד יכנס וימלא את התבנית הארכיטיפית שהנפש האישית והקבוצתית מייצרת עבורנו . הצורה תמיד ישנה , הגלופות מוכנות היות שהן נצחיות, רק התוכן משתנה היות שהוא זמני משתנה עם חלוף העיתים.
כאן אולי המקום להבין ולמקם את הקוטביות הדליית המניעה ויוצרת את המימד של מזל אריה . אנו חיים בעידן טכנולוגי תקשורתי הנמצא בהאצה, סוג של המצאות במנהרה בליסטית. בהעדר עלילה ברורה , תחושת הרחיפה חסרת האדמה מתגברת וגורמת להיעדרותם של מגעי גומלין משמעותיים בין בני אדם ( ורצוי כאן לא לבלבל בין קישוריות לקשר אמיתי בין בני האדם ) זהו מצב שתורם לאבדן זהות בדור אפוף במידע אינטרנטי סלולרי דליי. המותג האריי הופך פיצוי לסוג של עוגן , מן אחיזה במישהו או במשהו שמהווה תחליף למנהיגות , תחליף לזהות חסרה. הוא מוחשי בתוך המהירות בה אנו נתונים ובאמצעותו אנו מנסים לעצור \ להאט ולו רק לזמן קצר, לאחוז בו ולהרגיש מוחשיות אמיתית לרגע בעולם הוירטואלי –דגיטלי המאיץ אותנו.
אצל הלביאות והאריות מודגשת רעמת השיער . היא באה לידי ביטוי במונח האנגלי bigwig שפירושו אישיות חשובה ( פאה גדולה) . המושג נולד בעקבות מנהגם של אריסטוקרטים אירופיים בסוף המאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18 לחבוש פאות ענקיות עשויות משיער מלאכותי. גם גיבוריי הרוק'נרול זקוקים לתסרוקות מרשימות . הקוטביות הדליית , כמובן, רואה בשיער האריי ייצוג של מרדנות גברית . מרדנות מתקשר אסטרולוגית למזל דלי שהוא כאמור קוטבי לאריה , ואולי זאת הסיבה שבשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת לא רק להקות הרוק הפגינו שיער ארוך , לא מטופח ופרוע , אלא הצעירים בכלל ובמקומות רבים בעולם . הקוטביות הדליית גם הגיבה באופנה של מכנסיים מתרחבים מהברכיים ומטה. הרעיון הקוטבי של אריה-דלי קיבל אם כן גם ייצוג במימד הפיזי גופני היות שהשוקיים מתקשרות אסטרולוגית לדלי . גם לשמשון ( שמש-אריה) הגיבור היתה רעמת שיער שלאחר גזירתה בידי דלילה ירדה עוצמת כוחו בסיפור התנכי.
אריות מפורסמים
סטנלי קיובריק (26.7.1928) הדגים לנו בצורה מובהקת ויצירתית במיוחד את המתח הקוטבי הספינקסי של אריה-דלי . הוא אכן היה אריה אך בסרטיו המעולים הציג את הפיצוי הדליי . הטירוף והשיגעון הדליים התבטאו בסרט "ד"ר סטרנג'לאב" (1964) כשמתוך קבוצת הפיקוד האווירי האמריקני , בעיצומה של המלחמה הקרה , מחליט גנרל לא שפוי להפציץ את רוסיה בפצצות גרעיניות . שגעון דליי אחר הוצג בסרטו "התפוז המכאני" (1971) שבו חווינו את הלם העתיד ע"י הפגנת האלימות של אלכס , הצעיר הפרוע וחסר המוסר , המתעלל באנשים לצלילי סימפוניות של בטהובן . שיאה של הקוטביות הופיע בסרט "אודיסאה בחלל 2001" (1968) שם העיסוק הוא בספינת החלל "דיסקברי" והעימות עם מחשב בשם "האל 9000" . הללו מייצגים כמובן את העתידנות הדליית.
ניל ארמסטרונג ( 5.8.1930) שנחת ב 1969 אמר שזהו רק צעד קטן לאדם אך בהחלט צעד קוטבי דליי גדול לאנושות כולה . דלי הוא מזל הטיסה החלל והקוסמיות.
נפוליון בונפרטה ( 15.8.1769) הוא אולי האריה המפורסם בהיסטוריה ( גם אלכסנדר מוקדון היה אריה ) הוא הפגין שליטה , מנהיגות, כריזמה של עוצמה ואימפריאליות.
אריות נוספים הם אלכסיס דה טוקוויל (29.7.1805) הוגה דעות מפורסם שכתב והדגיש דליית את ערכיי החירות והשיוויון בספרו " הדמוקרטיה באמריקה " (1835) הוא מדגיש את יתרונות הדמוקרטיה ורוח החירות והפלורליזם המונעים דליית את הריכוזיות המזוהה אסטרולוגית עם אריה ולכן בהגותו מדגים את מימד הקוטביות ופיצוי מעגלי מיסטי דליי כהגבה למזלו האישי –אריה.
מדונה (16.8.1958) שוורצנגר (30.7.1947), רומן פולנסקי (18.8.1933), מיק ג'אגר (26.7.1943), שמעון פרס, מנחם בגין ופידל קסטרו הם אריות. אצל פרס ז"ל ראינו את הקוטביות הדליית באהבת העתיד , הצעירים המדע והטכנולוגיה ושאיפתו לשלום באזור . בן מזל אריה מפורסם היה אלדוס האקסלי שכתב ב-1932 את הספר הידוע "עולם חדש מופלא" , בו הטכנולוגיה הדליית שולטת בחיי האדם בדומה לשליטתה בו היום. מג'יק גונסון אריה מאפיין כוכב העבר של הכדורסל האמריקני הפגין מנהיגות בקבוצתו לוס אנגלס לייקרס . תם אך בודאי לא נשלם… ג'ין רודנברי (19.8.1921) היה היוצר והתסריטאי של סדרת הטלוויזיה המפורסמת "מסע בין כוכבים – סטאר טרק בה הופיע העתיד הדליי בצורה מרתקת וחדשנית כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת.
האתר החדש שלי באנגלית : http://www.astrowiz.me
ירון ליבנה הבלוג - מאמרי עומק 